אתם יודעים על פורום תמיכה לבני זוג של הלומי קרב?

נראה לי שזה יכול לעזור לשני הצדדים

אלזה מה רע בפורום הזה שהוא נותן מענה לשני בני הזוג והיפך דרור לדעתי ישמח מאוד לראות אתכם הנשים כאן איתנו אז הנה את מוזמנת עד שדרור יצא מהמקלט בצפת את מוזמנת לכתוב בהצלחה

אכן, אלזה כיתבי וכולם ינסו לעזור לך.

לקח לי קצת זמן לענות כי חשבתי הרבה למה לא, והגעתי לתשובה,אנסה לנסח אותה בזהירות, הכאב שלי יכול לגרום רגשות אשם, לשים מראה כואבת במקום שאמור לתמוך,זה לא המקום לטיפול זוגי(שאני לא מבטלת את הצורך בו)אלה לפורק, להזדהות וכמו שאמרתי לתמיכה . הפתיח של הפורום מזהיר מפגיע במשתתפים, אני חוששת לפגוע, ולגרום לרגשות אשם, יש מספיק מהן.ובכל זאת אני חושבת שצריך להיות מקום גם לבני הזוג/משפחות.

שלום, שמחתי למצוא את האתר שעוסק בנושא הלם קרב,לחיילים ששבו מהמלחמה(ולנשותיהן). בעלי קצין בצבא אשר יצא למלחמה בתפקיד פיקודי. במהלך שהותו הוא חווה מראות קשים מנשוא, (חילוץ חלקי גופות, נשיאתם לצורך הבאתם לקבורה, ועוד...) מאז שובו הוא משתוקק לכל פרט ומידע מהימים בהם היה בשטח, מנותק מהתקשורת, (תמונות, כתבות)... הוא אמנם שב ולשמחתינו הרבה הוא נמצא איתנו, אך בפועל הוא אינו אותו אדם, הוא חסר סבלנות וקל לכעוס ולהתרגז דבר שאינו מאפיין אותו בשגרה. אני טוענת שהוא פגוע "הלם קרב" והוא זקוק לטיפול פסיכולוגי דחוף, והוא כמובן אינו מתייחס לדברי כלל, השאלה שלי היא עם מי ניתן ליצור קשר על-מנת למנוע את המשכיות המצב כפי שהוא, וכיצד עלי לנהוג במצב זה? (האם מומלץ לציין בפניו שהוא זקוק לטיפול, או להתעלם, להעיר לו כשהוא כועס בלי סיבות???) אשמח לקבל תשובה בהקדם,וטלפון להתייעצות ראשונית, אישתו הכמעט מיואשת של החייל שכ"כ התגעגעה לשובו הביתה...ושב לא כפי שנסע!!!

אל תוותרי- תדאגי שיקבל טיפול. נסי לשכנע אותו לקבל עזרה ואפילו אם לא הולך- פני למפקדים שלו... אל תוותרי! אם יטופל מיד, יש לו/לכם סיכוי לחיים רגילים. ככל שיוקדם הטיפול, הסיכוי טוב יותר.