תחושת בטן

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

16/07/2006 | 23:59 | מאת: אמיר

הלילה אני מרגיש לא בטוח כמו במילחמה שבא השתטפתי . תחושת שאין לי את היכולת לגונן על חיי ועל יקירי, מוציא אותי מדעתי חוסר היכולת להרגע,והפלשים החוזרים מרידים אותי מהפסים אני מתוח וחרד לא רגוע אחוז עמוק שהלילה זה יקרה וגם המרכז טצורף לשיגעון הכללי. למרות התרופות אני לא מצליח להרגע. אין לי את היכולת להתנתק מהתיקשורת הרדודה שטוחנת את השכל כול הזמן בלי תחליט מצד שני אני לא יכול להתנתק. לילה לבן צפוי לי היום ורק אלוהים יודע עם אני טועה, הפעם וגם כנירא נסרלה המנובל שמנסה להחזיק את הבצים שלנו חזק . אני כאן מנסה לשמור על מה שאפשר בצלילות וחוסר עונים למצב אני כבר שלמתי בחיי את המחיר של המלחימה, ואין לי מה להציע חוץ מאת עצמי ואולי זה הפתרון שירגיע אותי אחת ולתמיד למות בשקט ישלים את העיניין.

שלום אמיר, לא קשה להזדהות אתך, ועם תחושת חוסר-האונים שאתה מבטא. אולי כדאי, בזמנים כאלו, להמעיט ככל האפשר להקשיב לתקשורת, ולשמור על אורח החיים הרגיל. אני מאחל לך לילה שקט, ומקווה שימי המלחמה האלו יעברו במהרה. לילה טוב, דרור גרין

17/07/2006 | 01:17 | מאת: אמיר

תודה דורן אני מנסה אך קשה לי אני כנירא בהתקפת חרדה ומנסה להרגע גם עם תרופות והעברת הזמן כאן בפורמים אבל לא עוזר לי כניראה שהחרדה שלי גדולה מאוד אולי מאוחר יותר עם לא הצליח אלך להשפז את עצמי בבית החולים אמיר

17/07/2006 | 21:15 | מאת: אלן

אמיר יקר , לכל אחד מאיתנו קשה מאוד בימים אלה ועוד יותר למי שגר בצפון . אבל אצלנו תמונות מלחמות שחווינו מתעוררים בנו יום-יום בכל רגע . קשה להתנתק . כי חוסר הידיעה מגביר את החרדה . ויותר מדי מידע מציף אותנו בחרדה. אפשר להסתפק ממה שמדווח לנו ברשת . אני מקווה שהכל יגמר מהר . המראות כל קשים וכאבי-העבר שוב נפתחים . כמו פצעים שמסרבים להגליד . הרבה אורח -רוח ידידי . תכתוב כל מה שעל ליבך זה עוזר אלן

מנהל פורום טראומה והלם-קרב