חרדה שנפסקת

דיברתי השבוע עם העו"ד דין . הוא אמר לי שכל מתנהל כמו שצפוי . הכל צפוי וידוע מחדש . בקצב של צב ,אפילו יותר איטי מצב . אמר לי שיש יותר חידושים בפרשת השבוע מאשר אצלי . אולי השופט מעדיף לשחק כדורת או לטפל בגינה שלו . הוא בקיצור לא עושה כלום . אין שום דרך לזרז את העיניין . התייעצתי עם עורכי-דין אחרים ולא שמעתי שום בשורה מעודדת והלוואי שהייתי טועה . משרד הביטחון מנסה להתחמק מאחראיותו לחיילים שנפצעו שהשתתפו במלחמה וכל יום אני מכיר חיילים חדשים במצב שלי . אין לי שום מילה טובה לומר על התנהלות הדברים . הלוואי שיכולתי לומר דברים אחרים . לחשוב שהמדינה ששלחה אותי למלחמה באמת איכפת לה מהאזרחים שלה . אותי זה מקומם . ואין לי כבר מילים . זה הסיבה שהרבה זמן לא כתבתי פה הייתי בדיכאון ובחרדה . בידידות אלן

חרדה שלא נפסקת

מסכים לכל מילה אלן, אפשר לקרוא לחרדה הזו: חרדת אגף השיקום. אנשים רעים באמצע הדרך, לא עוזרים, לא רוצים לעזור, שולחים אותנו להתאבד אז התיק ניסגר. בושה וחרפה !!!