שוב התעורר בי הבוקר פחד ישן (ה)

התעוררתי הבוקר למשמע הפיגוע המחסום ארז . אני שירתתי שם ופחדתי ממה שקרה היום בבוקר . ידעתי שם שעלול להתרחש פיגוע ושהנשק להגנתו אינו ניתן לתפעול כש המוני אזרחים פלסטינאים תמימים צובאים על דלפקי הכניסה ושערי -הכניסה של הארץ . הפחד חלחל בי . חשתי חוסר -אונים אז . כן ידעתי שהמוות שם יהיה מהיר בלי יכולת להגן על עצמי ועל החברים שלי ועל האזרחים שמגיעים לשם . חוסר-אונים הוא טוטאלי. גם צלף מעולה אינו יכול להגן על עצמו שם . אני עסקתי בחיפוש על הנכנסים לתוך הארץ . אם הייתי צריך להפעיל את הנשק ,הייתי נפגע לפני שיכולתי לפגוע בו . כנראה שהשירות בצבא הפגיש אותי עם מצבים חסרי-סיכוי הפגיש אותי עם חוסר האונים ואם סכנת מוות . לא כנראה שלא דימיינתי אז וגן היום . ליבי עם משפחות הנפגעים וההרוגים . מחסום ארז הוא אחד המקומות שמונע שמחבלים יכנסו לתוך הארץ ויפגעו בנו. היינו מחסום חיי וגם החיילים שנפגעו ונפצעו היום . צר לי שחיילים הם החומה החייה היחידה שמפרידה בין אויבים מחבלים רוצחים והאזרחים . כן היום שלי נהרס , אך החיים של אותם חיילים לא יהיה אותם חיים מן היום ולאילך ... בידידות אלן

שלום אלן זה כואב אבל מה לעשות , אנו מוקפים אויבים שרוצים להשמיד אותנו כתוצאה ממלחמה מתמשכת זו אנו סובלים ועדיף אנו על ילדים שרק החלו את החייהם . שלך דני