עוברים עלי ימים קשים

דרור ידידים יקרים. ברצוני לשתף אתכם את שמהבוקר דמעות לא חדלו להציף עיניי , והכאב למשמע דבר ההרגם של שלושה חיילים בחברון אתמול בלילה , אני ממש בוכה , אולי בגלל גילי המבוגר נהייתי רגיש יותר ויותר עם השנים, הריי יש לי נכדים המשרתים בצבא . קשה לי לכתוב את המילים שבת שלום Vרטהיימר צVי

צVי היקר אני אוחזת בידך וכל כך מבינה את שעובר עליך. הימים הם ימים קשים וככול שניתמוך איש ברעהו ונגלה עד כמה יש ביננו אנשים טובים ורגישים כמוך, לבכות ולהזיל דימעה זו דרך טבעית הנותנת פורקן לכאב. אז אולי בכל זאת שתהייה לכולנו שבת שקטה שבת שלום לך ולכולם. רותי

משתתפת גם לי מצב רוח עגום עד מתי ? אבל ההודעה הקודמת בשם רותי אינה שלי. תודה

אני חושב ידידי גם אצלי הרגשתי חנק בגרון , עצבות , כאב על חיים כל -כך צעירים שנגמרים לפני שהם התחילו , זה תמיד מחזיר אותנו לשדה -הקרב הפרטי שלנו . אני מקווה שתחוש טוב יותר . בידידות אלן