עוד יום , כמו כל יום (י)

קמתי בבוקר כמו תמיד ברבע לשבע , אחרי לילה מלא בתהפוכות , בחלומות זוועה . התחלתי את השינה בחלק הדרומי של המיטה ובבוקר מצאתי את עצמי בחלק הצפוני שלו . אני כבר לא שואל את עצמי איך קורה הפלא הזה . זה בדרך - כלל בלילות מלאים בסיוטים נוראים . כן אני תמיד זוכר חלק מן הסיוטים הנוראים הללו בבוקר . מרגיש אותם בכל גופי . השרירים כואבים . אולי אני מתהפך 100 פעמים בלילה . היום הופך ללא פחות גרוע מן הלילה כשהלילה עובר אם סיוטים ללא שינה . חלמתי אתמול כשנסעתי ברכבת שאין בו קטר ופתאום נעלמת המסילה . תמיד אותו חלום חוזר בקבעות כל כמה זמן . אינני מצליח לעצור את הדרדרות הרכבת מחוץ לפסים ואני מתעורר בבהלה רגע לפני האסון . אך אתם רוצים לשמוע מה קורה לאחד שמחפש את זהותו . מחפש לדעת אם בכלל הוא שירת בצבא . אני מתקשר לאחד המפקדים שלי שכמעט טורק לי את הטלפון בפרצוף ואומר לי שהוא לא בטוח שהוא מכיר אותי . אני כועס ,זועם . אני צריך להביא הוכחות על כך שאני נפגעתי ושהייתי חייל . כל ההוכחות במשרד הביטחון . קם בבוקר ומחפש עדים ,כתובת , מסמכים אך כל החיפושים שלי העלו חרס בידי . בידידות אלן

בדרך כלל כשמשתחררים מצה"ל, מקבלים איזשהו ניר לא? אז איפה שלך? זה יותר טוב ממאה עדים. וחוץ מזה , תנסה לאתר שכנים מהתקופה ששירתת, והכירו אותך כחיל. או חברים ליחידה,