מוזר שוב היום חזרו אלי תמונות של כלא קציעות (ה)

ידיעה קטנה באינטרט צדה את עיני , שוב נפתח כלא קציעות . עצבות וכאב תקפו אותי . חלף במוחי כל הכאב והעצב שתקפו אותי מאז שלא הייתי שם . זיכרונות כואבים צצו בחזרה . כאב על השוטרים חחדשים והחיילים החדשים שנאלצים לתפקד במציאות בלתי אפשרית . על כך ששוטרים וחיילים נוספים יפגעו . חשתי שיש לי כאב ישן שנפתח מחדש. בתקופה שכיסו את כלא קציעות מתחת לדחפורים שמחתי כל -כך , נסגר פרק עצוב וכואב בחיי והיום הוא שוב נפתח מחדש . פלאשבקים חזרו אלי , תמונות של ציפורים נוחתות על הגדרות . קולות של המולה צעקות , קולות של ילדים משחקים מתערבבים בראשי עם קולות של אסירים . צעקות , שריקות . הכל התערבב בראשי כאילו חזרתי שוב לשם . בידידות אלן

א.. נראה לי לפי הסיפורים שלך שכלא קציעות אף פעם לא היה באמת פצע סגור. אולי כיסית אותו, אבל הוא עדין כואב, ומלא מוגלה. וכדרכם של פצעים כאלה שהם מזכירים את נוכחותם בהזדמנות הקרובה ביותר... ולכן ב. זה בכלל לא מוזר, מאוד הגיוני.

אלן, האם אתה במקרה מחיפה או הסביבה? אדם

רוז את צודקת , תודה . אני חושב שבאמת מדובר בפצע פתוח שאולי לעולם לא יסגר . אלן