תחושה מוזרה הבוקר (ה)

כשראיתי את האנשים המשוחררים מכנסיית המולד . נזכרתי במבצע אחר . שחרור אלפי הפלסטינאים ששוחררו מבתי- כלא ישראליים . אני הייתי חלק מן הכוח שהוביל אותם ושיחרר אותם . תחושה לא נורא מלווה אותי הבוקר . זיכרונות האלה שוב צצים במוחי . אותו לילה שהגעתי לאחד מבתי -הכלא בארץ ושיחררתי מן המסוכנים שבמחבלים הפלסטינאים . אני האמנתי ועד היום מאמין שתמורת חיילים ישראליים חיים המחיר היה שווה . אני הובלתי את המחבל היפני קוזו אוקומוטו . תחושה נוראה מלווה אותי שאנחנו נאלצנו לשחרר רוצחים מסוכנים . לא פחדתי . לא חשתי שוב חרדה אז . אך התחושה של DEJA -VU חזרה אליי בבוקר . האי-נוחות . הרצון להקיא , כאבי הראש מול חוסר הצדק שבדבר , שאנחנו נאלצים לתת חופש לרוצחים בגלל לחצים בנלאומיים , או בגלל פעולה של לקחת שבויים , או בני- ערובה . הפעם אלה היו כמרים . אך אם היו ממשיכים היו מפוצצים את הכנסייה ועוד מאשימים אותנו . בוקר קשה עבורי . אלן

ומי אמר שיש צדק בעולם? יום טוב - שמור על עצמך שלך צביקה

אולי תצא לסבוב עם הכלב יכול להיות לחוף הים יום שגרירי היום ואולי טיפת שמש בחוף תמיד יכולה לחמם