חיפוש נעים (ה)

אני צריך לומר שהחיפושים שביצענו אחרי מהומות כדי למצוא חומרי הסתה ונשקים היה מעין פורקן עבורינו ומעין עונש עבור לאסירים . אני חשתי שלם לחלוטין עם זה וקצת נהנתי מהם בגלל רגש הנקמה המתפתח כששוטר או חייל עומד כשעצביו חשופים להתקפות דקה ,דקה של כל האסירים . אני די נסער לחשוב שנהנתי מכך , יש בתפקיד הזה די הרבה קושי כי הוא אומנם הכרחי בתוך כלא , אך הוא מעלה את השינאה והמתח מצד האסירים . היה הבדל בין הגיון והרגש שלי. בהגיון די נגאלתי מן התפקיד ושנאלצתי להפוך אבן על אבן , להפוך את כל המאהלים על תפיהם . אך ברגש די נהנתי , רגש הנקמה פעפע בי. על קללות שהתירו בנו, על האבנים שזרקו עלינו . על מוטות ועל הסבונים שהועפו לכיוונינו. הפכתי לאט -לאט לאלים יותר . בחיפוש ובצעקות אליהם . עד היום אני חש ברע כשאני רואה אי- סדר ומתחיל להזיע ולהשתגע . חיפוש נעים בשוך הסערה , באה הנקמה המתוקה , יצאו החיילים והשוטרים במסע חיפוש אלים ונעים , שעזר לשחרר אנרגיות שליליות שהצטברו במשך שעות , מה לעשות ? לא תמיד ניכן לאדם היכולת לשמור על שליטה , על ארשת פנים שלווה , כש בחוץ מתרחשת סערה , שהרבה זמן לא קרתה כדומה לה , ובדומה לבריון אלים שזמן רק החזיקו אותו כאדם נעים , כדי שלא יהפוך לאלים , איבדנו שליטה , ויצאנו מן השלווה שאפפה את החלקה לפני הסערה , ומה לעשות שכל האלימות הזאת לא היית זרה , הכרתי אותה , וסלדתי ממנה , וקיוויתי שתחזור הרוח – השלווה שאפפה את החלקה , לפני המהומה , לפני סערה . בידידות אלן

יש לך נשמה פיוטית. ריגשת אותי בשירך. תפרסם כאן עוד אלן. תודה, אורן