הטראומה חוזרת (ה)

היום ניתקתי את עצמי מן החדשות כי לא יכולתי יתר לשמוע . אך האווירה , הרגשה לא משתנה ץ תחושה של אבל כבד נחת עלינו. לא ניתן להתעלם . אני עדיין לא חזרתי לשום שקט ואיך אפשר ? השקט אינו יכול לחזור במצב הזה לא השקט האישי ולא הכללי . אני נזכר במהומות ובמבטי השינאה שזכיתי להם כששירתי בקציעות . הפליסטנאים לעגו לי ,לעגו לכל הישראליים . צחקו מאיתנו . אני התעלמתי , כי לא היה לי תשובה ולאף אחד בכלא לא היה תשובה . חלק מן האסירים אמרו לי למה לא הרגתם אותנו כמו המלך חוסיין , אתם בגלל זה תפסידו . אחר אמר לי שלמדו הכל מאיתנו , מכירים אותנו היטב את הספרות שלנו , את האופי שלנו, את רגישותינו לחיי - אדם ובגלל זה תפסידו . אחר אמר לי שהם יכולים תמרים לאכול ולנצח אותנו . מפקד הכלא שהרג שלוש מחבלים שהתפרעו ופצעו חלק מן החיילים שלו הועמד לדין והורד בדרגה . זכיתי להיות עד להרבה התפרעויות שלא זכו לשום מענה מן הצבא ומן הנהלת הכלא . חשתי שחיינו בתוך חיילים שם מופקרים כמו שאני חש היום . נזכרתי בפולחן המוות שהם מנת חלקם של הפלסטינאים והגיע הזמן שנבין את זה . האסירים שרימו אותי בכלא ובאופן יומיומי התעללו בנו, הם אותם אנשים שמנהלים את הרשות הפלסטינאית . פעם לא הבנתי את הקשר והיום הבנה , ההכרה כואבת מאוד . ההתפקחות כואבת . אנחנו לא הגבנו על המעשים שלהם בכלא ויתכן דרור שאני עושה השלכה פסיכולוגית . ממקרה למקרה . אך מה לעשות שהתנהגות שלהם לא זכה להעמדה במקום . אחרי כל פיגוע זכו לעוד ועוד פרסים . שק"ם , כדורגל , ספריה , תוספת ביקורים , יחס מיוחד כדי להשתיק אותם ולרצות את העולם . מפקדים נשפטו על-כך שהגנו על החברים שלי . על החיילים האחרים והועמדו לדין . זכור לי היטב את הקצין שהציל אותי ממוות בטוח והועמד לדין ונזרק מהשירות בכלא בגלל החשש שהוא יפגע בעוד אסירים . איפה ההגיון , איפה הצדק . אני לא מצליח להרגע בתקווה לימים טובים יותר . אלן

היי ובוקר טוב תתיעודד אלן אל תתן לרוחך ליפול אסור שרגשות ישנים יציפו אותך נכון שצריך לדבר על זה , אך לפעמים צריך להסיט את המצב הקים הצידה להסיח את דעתך במשהו אחר , מוכנה לדבר איתך על כל דבר ,חוץ מהמצב אם תרצה ואם זה יעזור לך . כתבתי לך גם למטה . וואלה אתה מזה מרגש . אוסנת