חשד לפילואידס בביופסיה מהשד, חייבים ניתוח?
דיון מתוך פורום סרקומה
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
שלום ד"ר ברכה, אני מנסה להבין מה עושים כשגוש בשד נראה באולטרסאונד כמו פיברואדנומה, אבל בתשובת הביופסיה כתוב "נגע פיברואפיתליאלי, לא ניתן לשלול פילואידס". האם זו כבר אבחנה של סרטן, או שפשוט אי אפשר לדעת מהביופסיה? חשבתי שהביופסיה אמורה לתת תשובה, אז למה לפעמים צריך להוציא את כל הגוש כדי לדעת מה הוא? האם יש בדיקה נוספת שיכולה לחסוך ניתוח, או שאפשר להמשיך במעקב? ומה המשמעות אם הגוש גם גדל בין הבדיקות? אם כן צריך ניתוח, האם מוציאים רק את הגוש או גם רקמת שד מסביב? אני מנסה להבין מה חשוב לברר לפני שמחליטים.
שלום מירית, המשפט “נגע פיברואפיתליאלי, לא ניתן לשלול פילואידס” אינו אומר שיש לך סרטן, וגם לא אומר שבהכרח מדובר בגידול פילואידס. המשמעות היא שבדגימה שנלקחה בביופסיה לא ניתן להבדיל בביטחון בין פיברואדנומה לבין גידול פילואידס. זו סיטואציה מוכרת. פיברואדנומה וגידול פילואידס יכולים להיות דומים מאוד גם בהדמיה וגם בביופסיית מחט, משום שההבדל ביניהם תלוי לעיתים במבנה של הגידול וביחסים בין המרכיבים השונים שלו. ביופסיית core דוגמת רק חלק קטן מהגוש, ולכן לעיתים רק לאחר שמוציאים את הגוש בשלמותו וניתן לפתולוג לבדוק אותו באופן מלא אפשר להגיע לאבחנה סופית. חשוב גם להבין שגידול פילואידס אינו בהכרח גידול ממאיר. פילואידס מסווג לשלוש קבוצות: שפיר, גבולי וממאיר. רוב גידולי הפילואידס אינם ממאירים, וההתנהגות והטיפול שונים מאוד בין שלוש הקבוצות. כאשר בביופסיה קיימת אבחנה ברורה של פיברואדנומה, ההדמיה מתאימה לכך והגוש אינו משתנה, לא תמיד יש צורך בניתוח. לעומת זאת, כאשר הפתולוג כותב שאינו יכול לשלול פילואידס, במיוחד אם הגוש גדל בין בדיקות, גדול יחסית או שהמראה שלו אינו אופייני לפיברואדנומה פשוטה, הסף להמליץ על כריתה אבחנתית נמוך יותר. בדרך כלל אין בדיקת הדמיה נוספת שיכולה לפתור בוודאות את השאלה הזו. MRI של השד אינו נדרש באופן שגרתי רק כדי להבדיל בין פיברואדנומה לפילואידס, וגם הוא לא תמיד מסוגל לעשות זאת. אם מחליטים על ניתוח, המטרה בשלב הזה היא בדרך כלל להוציא את הגוש בשלמותו, עם המעטפת שלו, מבלי לחתוך דרכו, כך שהפתולוג יוכל לבדוק את הגידול כולו ולקבוע אם מדובר בפיברואדנומה או בפילואידס, ואם בפילואידס, האם הוא שפיר, גבולי או ממאיר. אין צורך להתייחס לכל חשד לפילואידס כאילו מדובר מראש בגידול ממאיר, וגם אין כלל שלפיו בכל חשד לפילואידס חייבים לקחת אוטומטית סנטימטר של רקמת שד בריאה מסביב. אם התשובה הסופית היא פילואידס שפיר, המטרה היא כריתה מלאה, ובמקרים רבים אין צורך בניתוח נוסף כאשר הגידול הוסר בשלמותו. בפילואידס גבולי או ממאיר יש חשיבות רבה יותר לשוליים, ולעיתים יש צורך בכריתה משלימה. ההחלטה נעשית לפי סוג הגידול, רוחב ומיקום השוליים, גודל הגידול והמחיר הקוסמטי והתפקודי של ניתוח נוסף. גם כאן לא נכון לקבל החלטה רק לפי מספר אחד בדו”ח הפתולוגי. חשוב גם להרגיע לגבי כריתת שד. רוב הנשים עם פילואידס אינן זקוקות לכריתת שד. ברוב המקרים ניתן לבצע ניתוח משמר שד, כל עוד ניתן להסיר את הגידול בצורה אונקולוגית נכונה תוך שמירה על תוצאה סבירה. כריתת שד נשקלת בעיקר כאשר מדובר בגידול גדול מאוד ביחס לגודל השד או כאשר אין דרך מעשית להשיג כריתה מתאימה בניתוח משמר. עוד הבדל חשוב מסרטן השד השכיח הוא שפילואידס, גם כאשר הוא ממאיר, נוטה להתפשט דרך מחזור הדם ולא דרך בלוטות הלימפה. לכן בדרך כלל אין צורך בביופסיית בלוטת זקיף או בניתוח של בלוטות בית השחי כחלק מהטיפול בפילואידס. במקרה שתיארת, במיוחד משום שהגוש גדל ובביופסיה לא ניתן לשלול פילואידס, הייתי ממליץ לעבור על ההדמיה ועל הפתולוגיה לפני שמחליטים על היקף הניתוח. במקרים לא חד משמעיים יש לעיתים ערך גם לבדיקה חוזרת של החומר על ידי פתולוג בעל ניסיון בגידולים פיברואפיתליאליים. את בהחלט יכולה להגיע אליי לייעוץ לפני הניתוח עם תשובת הביופסיה ועם בדיקות האולטרסאונד והממוגרפיה, רצוי עם התמונות עצמן ולא רק הפענוח. אני כירורג אונקולוגי העוסק בסרקומות ובגידולים נדירים, ובמקרים של חשד לפילואידס ניתן לעבור על הממצאים, להחליט האם אכן נדרשת כריתה ומה נכון שיהיה היקפה, ובמידת הצורך לשלב גם את הפתולוגים המתאימים. אם בסופו של דבר מדובר בפילואידס גבולי או ממאיר, חשוב במיוחד שהמשך הטיפול יתוכנן במסגרת צוות שמכיר גם את עולם גידולי השד וגם את עולם הסרקומות וגידולי הרקמה הרכה. ניתן לקבוע אליי תור במרפאה בירושלים או ברמת גן בטלפון 02-6778899. הרבה בריאות, ד”ר מני ברכה מומחה לכירורגיה אונקולוגית, סרקומה וגידולי רקמה רכה, מלנומה וגידולים נדירים.