ניתוח האלוס ולגוס ואצבע פטיש סמוכה

דיון מתוך פורום  פודיאטריה

21/06/2018 | 00:45 | מאת: יערה מבאר שבע

שלום רב, האורתופד אמר לי שאין כאבים עזים כל כך בזמן ההחלמה ואופטלגין לשיכוך כאבים יספיק. תוך שבוע אני אוכל לדרוך על הרגל ( בנעל מיוחדת) ההחלמה שישה שבועות וזה בכלל לא נורא. למרות חששותי, המצב אצלי מתקדם והתחיל להציק לי יותר מבעבר. אני מעוניינת בניתוח, כל עוד מצבי הגופני טוב וגם האורתופד המליץ גם כן . שמעתי משתי נשים שעברו את הניתוח הזה, שההחלמה מהניתוחים הללו, לוקחת זמן רב ומלווה בכאבים עזים והן היו צריכות עזרה רבה מן הבעל במשך כמה שבועות. למי להאמין? אני בת 65 גרה לבד ואיני רוצה ליפול למעמסה על ידידי המעטים בעלי משפחות. האם כדאי לשכור מטפלת למספר שעות ביום, ואם כן לכמה שבועות? אולי כדאי למצוא לי איזה מוסד פרטי סיעודי לתקופה מוגבלת, עד שאוכל לחזור לביתי. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אכן הלוקס ואלגוס הוא סיפור לא פשוט וניתוח מסבך יותר את העניין. חשוב מאוד לקחת בחשבון כששוקלים ניתוח האם באמת יש כאבים האם יש ירידה באיכות חיים בגלל הואלגוס. אם לא אז המלצתי היא לא לגעת, הפן האסתטי פחות חשוב. אם כן יש כאבים אז ע"פ רנטגן מבינים את גודל הואלגוס ולפי זה מחשבים את סוג החיתוך - לניתוח. יש ניתוחים קלים יותר, ויש גדולים זה רק המנתח יכול להגיד לך. ההחלמה מאוד שונה מאדם לאדם ושוב תלוי בסוג הניתוח וגם ברקע רפואי. כמובן שתמיד עדיף אחרי ניתוח כזה שיהיה לידך עזרה ולא תהיה לבדך. בברכה, קרולין צמח פודיאטרית BSc (hons) Senior Consultant Podiatrist

22/06/2018 | 00:14 | מאת: יערה מבאר שבע

שלום קרולין, הבעיה שזה מתקדם עם הגיל. עדיין זה לא נורא כואב , בעיקר בנעליים (אפילו רחבות) ואני יכולה עדין לסבול. השאלה מה יהיה בעוד שנה- שנתיים? אני אהיה יותר מבוגרת ומצב הבוהן ואצבע פטיש סמוכה לבוהן - יהיה יותר חמור. ולמה לסבול אפילו מכאב קל עד בינוני יום יום, אם אפשר לסבול כאב חזק ולטפל בבעיה, כל עוד היא אינה חמורה? הבעיה האסתטית היא בעלת חשיבות משנית בלבד. בשביל זה לא אלך לניתוח כזה קשה! האורתופד אמר שאני לא צריכה עזרה בבית, ותוך שבוע אתחיל ללכת בבית ובכלל ההליכה היא הפיזיותירפיה שלי, תוך כמה שבועות אוכל לצאת החוצה בהדרגה. לדעתי הוא הגזים ולא רצה להפחיד אותי. כמה זמן להערכתך אני אהיה מרותקת לבית ואצטרך השגחה נניח ברחצה, לצאת בליווי החוצה כשמצבי ישתפר וגם שיהיה לי למי לפנות אם מצבי יחמיר לפתע. ממש איני רוצה לפול למעמסה על חברות עסוקות. מדובר בעצם בשני ניתוחים שונים. אני חוששת להישאר לבד ורוצה להתכונן מבעוד מועד. אולי כדאי ללכת למוסד סיעודי לתקופה של כמה שבועות? לא בדיוק מקום מלבב לאישה פעילה כמוני, אבל דבר כזה עשוי לפתור לי את בעיית ההשגחה. תודה וכל טוב!

מנהל פורום פודיאטריה