בירור

ירון שלום זוכר אותי ,הבטטה ? אז יש לי שתי שאלות האחת מה הם הדברים שבודקים כדי לדעת את הכושר הגופני של האדם ? אני יודעת שדופק מנוחה הוא אחד מהם אבל אני בטוחה {כמעט שהוא לא לבד } השניה האם באמת אפשר על ידי עבודה גופנית מאומצת ככל שתיהיה לשנות מבנה גוף נגיד בטן תחתונה בולטת או ישבן רחב ? אני מזהירה אם התשובה היא כן יהיו לי עוד שאלות בנושא זה . ובנתיים חן חן וביי

נתחיל משינוי מבנה גוף. מבנה הוא מבנה. לא ניתן לשנותו. מה שכן ניתן לשנות זה את כמות השומן וגודל השריר שעוטפים את "המבנה" שלנו. מתוך הזדהות עמוקה עם שאלתך לגבי בטן תחתונה בולטת וישבן רחב (...) עלי לציין שאם הבטן בולטת כי יש עליה שכבת שומן עבה, ואם הישבן רחב בשל ריפודים נדיבים של שומן- פשוט צריך להוריד את השומן ולהגדיל את מסת השריר, שורפת האנרגיה. לעומת זאת, אם הבטן בולטת בלי שומן שמכסה עליה בנדיבות, אלא פשוט נופלת קדימה למרות שהגוף רזה- יתכן והשרירים רפויים והיציבה לקוייה. אם הישבן רחב גם בלי שומן מיותר- הוא ישאר רחב. אבל יראה הרבה יותר טוב בלי הרבה שומן עליו. הורדת השומן לא נעשית רק על ידי פעילות גופנית מאומצת אלא בעיקר על ידי שינוי התזונה. למה? כי כמה שלא תתאמצי, בעשרים דקות הליכה תורידי משהו כמו שתי פרוסות לחם, לא יותר. זה אומר שכדי לא לעשות דיאטה ולרזות עליך לעסוק שעות רבות כל יום בפעילות גופנית. אם במקום זה את אוכלת פחות ומתעמלת בכמות סבירה- תרזי יפה. באשר לשאלתך השניה- מה בודקים כדי לדעת אם אדם בכושר. בודקים גם דופק מנוחה וגם צריכת חמצן מירבית- במאמץ, צח"מ של אדם לא מאומן באימון עולה לסביבות 40 מל'/ק"ג/דקה, בעוד שלספורטאי צמרת אירובי יכול הצח"מ לעלות ל80-90 מל'/ק"ג/דקה. זה אומר שהם מסוגלים לקלוט פי שתיים יותר חמצן בזמן מאמץ- יש להם יותר חמצן עבור כל תאי הגוף. לגבי הדופק- בודקים בעצם את קצב הלב(כמות פעימות בדקה), את נפח הפעימה (כמה ליטרים דם מצליח הלב לדחוף בכל פעימה) ואת תפוקתו הסופית בדקה (כמה דם מזרים הלב בדקה). כך שיש קצת יותר פרמטרים מאשר קצב הדופק. במנוחה גם ספורטאי וגם אדם לא מאומן צורכים אותה כמות דם (קצב הלב של הספורטאי נמוך יותר אך בכל פעימה הוא מזרים יותר דם). בשעת מאמץ תפוקת הלב של הספורטאי עולה בהרבה על של המאומן ומגיעה ל35-40 ליטרים לדקה (לעומת 20-22 ליטרים של הלא מאומן). לגבי נשימה- נבדוק לא רק צח"מ אלא גם את "אוורור הריאות"- כמה נשימות האדם נושם בדקה, מה נפח האויר המתחלף בריאותיו ובהכפלתם- מהו אוורור הריאות. כאן שוב נגלה כי אין הבדל בין מאומן למאומן במנוחה. ואולם, במאמץ, אוורור הריאות של הספורטאי הרבה יותר גדול- 175-200 ליטר לדקה. בעוד שאוורור הריאות של הלא מאומן יעמוד על 100 ליטר או פחות לדקה( בכל הנתונים הללו כשכתבתי מאמץ הכוונה היא מאמץ מירבי עבור אותו אדם. לא שניהם עשו אותה פעילות באותה רמה... ). אז אדם בכושר הוא לא רק בעל דופק נמוך יותר במנוחה, יש לו גם צריכת חמצן מירבית גבוהה מאוד, תפוקת לב גבוהה יותר, ואוורור ריאות טוב יותר. את הדברים האלה בודקים בתנאי מעבדה כמובן.

אני אוסיף עוד כמה קריטריונים להודעה של יפעת, שהם יותר מעשיים בספורט עממי: 1. סף חומצת החלב (או הנקודה בה הדופק עולה אבל לא מייצרים יותר עבודה). 2. יחס שריר שומן 3. סבולת שריר 4. כוח מוחלט 5. גמישות