גלוי מרעיש !!! (כבד כפיל , קל כאיילה)

ירון ,שלום רב ! עד לא מזמן אימוני ריצת הספרינט שלי התבססו על כושר גופני השקול למהירות ספרינט בת 9 קמ"ש. כידוע , מהירות של 9 קמ"ש נמצאת על הגבול שבין הליכה לריצה. היות ויכולתי לקיים את האימון במהירות זו בהליכה , אזי כך עשיתי , תוך שאני מבטיח לעצמי שכאשר המהירות תגיע לערכים שהליכה כבר לא תספיק , רק אז אעבור לריצה. תוך שאני מקיים את האימונים בהליכה , הגעתי למצב שבסוף האימון רגליי היו כבדות כפיל והכאבים גברו עד כדי הצורך בהפסקת האימון. עלתה מחשבה בליבי , כי אולי מתכונת של ריצה במהירות זו תשנה במשהו . וראה זה פלא , האימונים שעד כה התאפיינו בקושי רב בכאבים ובכבדות , הפכו בן רגע לקלים ונוחים , ובהשוואה למתכונת הקודמת רגליי נשאו אותי כאיילה , תוך שהאימון הופך לאימון בעומס נמוך בהרבה בהשוואה לזה שבהליכה. ברצוני להדגיש כי חזרתי על הניסוי פעמיים , וקיבלתי את אותן התוצאות. ולקושיית החג : האם יש מה שיכול להסביר את התופעה ? בברכת לב שמח ופנים מאירות אמנון

אני מניח שההבדל נעוץ במספר הצעדים שאתה מבצע בריצה לעומת הליכה מהירה: כדי להתמיד בקצב של 9 קמ"ש בריצה אתה צריך פחות צעדים מאשר הליכה באותה מהירות. יותר צעדים = דופק מהיר יותר, עליה מהירה יותר של חומצת החלב בדם וכו'. מהו הדופק האימוני בריצה 9 קמ"ש, ומה קצב השינוי שלו (אם בכלל)? מה מספר הצעדים למרחק של , נניח ק"מ? ואז: מהו הדופק האימוני בהליכה 9 קמ"ש, ומה קצב השינוי שלו (אם בכלל)? מה מספר הצעדים למרחק של , נניח ק"מ?

ירון ,שלום להלן תוצאות הניסוי: 1.היות והמאמץ בהליכה אחרי 300 מטר היה רב , אזי הסתפקתי בכך לצורך הניסוי. 2.הניסוי נערך בסדר הבא:קודם הליכה ואחר כך ריצה. 3.רציתי להדגיש את מה ששכחתי לציין במכתבי הראשון , כי הקושי בהליכה מתבטא אך ורק בשרירי הקרסול הקדמי. ומכאן לנתונים ........................צעדים ..........דופק לפני ההליכה............................84 אחרי 150 מטר........................156 אחרי 300 מטר.....346.............180 לפני הריצה..............................84 אחרי 150 מטר.........................156 אחרי 300 מטר.....338..............168 בברכה אמנון