שאלה: הי טלי (: הבת שלי (ילדה ראשונה שחיכינו לה שנתיים וחצי) רגילה מאז שנולדה לישון עלינו, אחרי שנרדמת אנחנו מחכים 10-30 דקות שתכנס לשינה מעט עמוקה יותר ומניחים אותה במיטה. בחצי מהפעמים היא מתעוררת מיד, נעמדת ובוכה כדי שנרים אותה (ואנו מרימים ומרדימים שוב על הידיים) ובחצי מהפעמים היא עייפה מספיק כדי להמשיך לישון במיטה. בעבר ישנה רצוף 8 וגם 10 שעות. לפני כחודש וחצי (בסמוך לצמיחת שיניים) החלה לחזור ליקיצות בין פעם ל- 3 פעמים בלילה. ובנוסף, לא ישנה יותר מ 8 שעות במצטבר. לפני כחודש ניסינו "נוכחות הדרגתית" שהחלה עם "הרם-הורד" ואחרי כמה שעות נשברנו ושוב הרדמנו על הידיים. אני מרגישה שלא תמיד נוח לה לישון עלי כמו שהיה לה בגיל קטן יותר (עד 5-6 חודשים) כי אז הייתה מתכרבלת ונרדמת והיום, הרבה פעמים היא זזה ומתפתלת עד שנרדמת. חשבתי שאולי כדאי ללמד אותה לישון עצמאית. מצד שני אישי אומר שזה אילוף ומתסכל את התינוק ולא טבעי ושכדאי לזרום איתה. קשה לי מאוד רגשית לבצע תהליך שבו היא בוכה ולבסוף "לומדת" ומצד שני קשה גם להרדים אותה על הידיים, במיוחד עם היקיצות המרובות. שבחלקן לוקח לה הרבה זמן להרדם שוב (אפילו שעה וחצי אם זו יקיצה ב - 5 בבוקר). אגב, כשאני קמה אליה היא רוצה לינוק (לא משנה באיזו שעה) וכשאישי קם אליה הוא מצליח להרדים ללא האכלה. על איזו שיטה את ממליצה כדי להקנות לה את היכולת לישון לבד? והאם יש דרך לצמצם את הבכי שלה? תודה רבה!
תשובה: שלום סיוון, חינוך ולא אילוף מאחר ואנחנו לא כלבים אבל כן צריך לחנך, כמו שאמרת התחלת עם תהליך ומה שקרה הוא שנישברת אז מה שהיא מבינה מזה זה שאם היא תבכה יותר זמן או יותר חזק בסוף היא תקבל את מה שהיא רוצה. לימדתם אותה לישון על הידיים, עכשיו אתם רוצים ללמד אותה לישון במיטתה היא מתנגדת, כמובן זהו שינוי שלא בא מצידה והיא נלחמת בו. מה שחשוב לזכור שאם התחלתם תהליך כלשהו הוא להתמיד בו..... אני לא דוגלת בבכי של יותר מדקה אחת אבל בכל חינוך גם בחינוך לשינה אין מצב שאין בכי בכלל. ואני יכולה להבטיח שבלילה הראשון שהוא הכי סיוטי שיש היא תבכה דקה אתם תרגיעו היא תבכה שוב דקה , אתם תרגיעו וזה יכול לקחת גם 3 שעות.... בלילה השני זה כבר יקח פחות ובדר"כ 3 ומרגישים את השינוי. בגילה היא אולי טרם מדברת אבל אפשר להסביר לה על השינוי שעתיד להתרחש כדי להכין אותה, כשאתם מתכוננים לבצע את הלמידה קחו לכם לפחות 3 לילות שאתם איתה ואין שינויים משמעותיים (עדיפות לרוב האנשים היא סופ"ש) תסבירו לה ש" מהיום הולכים לישון כל אחד במיטה שלו," תתמידו עם טקס השינה שהיא רגילה אליו. תדאגו שהיא מבינה שאתם נשארים איתה בחדר (אחד מכם כל פעם) עד שהיא נרדמת, תלטפו אותה כל עוד היא מתמסרת ושוכבת אם היא מתרוממת, שבו על כיסא בחדר ותמתינו אם תחזור לשכב תמשיכו בליטופים (אם זה כמובן משהו שהיא אוהבת) אם מתחילה לבכות עליכם להמתין דקה שלמה על השעון, כל הפסקה בבכי מאפסת את השעון. ואחרי דקה תרימו אותה להרגעה, ברגע שנרגעת להחזירה למיטה וללטפה, אתם מנסים כך לחזק את החיובי, 3 לילות הם בדר"כ כלל הכי קשים ומעייפים (אתכם ההורים) אבל אם לא תישברו היא תלמד. עם הזמן תוכלו לצמצם את נוכחותכם באופן הדרגתי בזמן ההרדמה.
