פורום פסיכולוגיה קלינית

קוראים לי יניב ואני בן 29 לפני כ שנתיים עברתי תאונת דרכים עם אופנוע שבמהלכו נפגעתי בראש ובצואר וביד כיום אני סובל מבעיות זכרון לפי בדיקות שעברתי נאמר לי שמדובר בבעית זכרון לטווח קצר אנא יעצו לי בנושא או שלחו לי מאמר בנושא היות ואני מנסה בנוסף לטפל בעצמי תודה יניב

יניב שלום, להערכתי עליך לפנות לפורום העוסק בנוירולוגיה. בכל אופן אנסה לבדוק עבורך על חומר בנוגע לפגיעות ראש ופגיעה בזיכרון לטווח קצר בעקבותיה. נשתמע, טלי פרידמן

אני נערה מלאה ולא נראית הכי טוב בגלל המשקל העודף דבר המרחיק אנשים עוד לפני הכרה ראשונית. קשה לי לתקשר עם אנשים. כשאני פוגשת אנשים חדשים קשה לי מאוד להיפתח אליהם ולנהל שיחה איתם.כשאני לא מדברת איתם, הם חושבים שאני סנובית או ביישנית מדי וזה מרחיק אותם. גם עם אנשים שאני מכירה כמו קרובי משפחה, קשה לי לנהל שיחה רצינית, כי אין לי על מה לדבר איתם. אני נערה די משעממת,לפעמים כשאני כבר מפתחת שיחה נדמה לי שהם לא מעוניינים להמשיך אותה וזה גורם לי לחשוב שאני עוד יותר משעממת ממה שנדמה לי. בנוסף המצב בבית לא מוסיף למצב רוח הכללי שלי. מה לעשות????

אורטל שלום, מקריאת מכתבך ניכר כי את במצוקה, ותחושותייך משפיעות על כל עולמך. את מספרת על תחושת בדידות וכמו כן על ניכור של הסביבה. יחד עם זאת את מתארת זאת כמצב שנוצר "בעזרתך": את מרגישה שאת משעממת אחרים ולכן לא פעם נמנעת ממפגש עם מישהו כדי לא לשעמם אותו.... לגבי מראך החיצוני, לא פירטת מה בדיוק מפריע לך ואם זה נתון לשינוי או לא מבחינתך. בכל מקרה, אנשים לא נשפטים רק לפי מראה חיצוני. נכון שזהו מרכיב חשוב, ולצורך זה נועדה הקוסמטיקה, הדיאטות והניתוחים הפלסטיים, אך זה לא המרכיב היחידי לקשר עם אחרים. נראה כי התפיסה שאת תופסת את עצמך משפיעה על מה שאת מקרינה מתוכך, וכך את בעצם משדרת לאנשים בסביבתך (באופן לא מודע) "אל תתקרבו אליי, אני לא שווה, אני לא יפה, אני משעממת...." וכך הלאה. זה נשמע אולי קצת פסיכולוגיה בגרוש, אך העובדה שאנו מקרינים החוצה את התחושה שאנו מרגישים כלפי עצמנו היא אמיתית. בכל מקרה, אם תחושותייך משפיעות על מצב רוחך בצורה קיצונית או על תיפקודך החברתי, הלימודי או על כל דבר בחייך הייתי ממליצה לך כמובן לפנות לטיפול. הימצאותך בטיפול תאפשר לך להכיר את החלקים השונים באישיותך, תעלה את רמת המודעות שלך לגבי עצמך ותסייע לך לקבל את עצמך כפי שאת והעריך את זה. בהצלחה! טלי פרידמן- עובדת סוציאלית

לאורטל אכן בימינו רוב האנשים מצפים לקבל בחורה שהיופי שלה הוא לא פחות טוב מהיופי וממבנה הגוף של שחקני הקולנוע הפופולרים יתכן ויש אנשים שהיו מוכנים להתפשר על פחות יופי ועל יותר אופי , אך הם חוששים מדעת הקהל שלהם ודעת הסביבה בה הם חיים, בכל אופן לגביך את טוענת שהינך בחורה משעממת אולי תנסי להרחיב את אפיקי הידע שלך ע"י קריאה בעיתונים, חומר באינטרנט, חדשות, מדע, ספרות ועוד ככה שבכל שיחה יהיה לך דיעה להגיב ותצאי מהמחשבה שאת משעממת אפשרי גם להתלבש יפה על מנת שמבנה הגוף המלא שלך לא יבלוט כל כך תאספי לעצמך מספר בדיחות בכל מיני נושאים שבשעת הצורך שצליחי לעלות חיוך על שפתי האנשים שבסביבתך תמיד תרגישי שאת לא נואשת ושבאיזה מקום יממתין לך הבחור שלך שיקבל אותך איך שאת, ואת מצידך אל תכבידי על הסביבה לקבל אותך אל תוותרי אם נראה לך שהם לא מעוניינים לשמוע אותך, ותעלי את הדימוי העצמי שלך בעיני עצמך קודם כל , ואח"כ בעיני האחרים לא כתבת בת כמה את, ונשמח לדעת איזה מזל את בהצלחה

בקשר לשאלה שלך אני בת 16 ואני עקרבית :))

יש לי חברה שאבדה את אבא שלה(בת 15), לפני חודש בערך, והיא כל הזמן חולמת עליו חלומות וחולמת ששאר בני המשפחה מתים, היא לא רוצה לדבר על זה עם מישהו מבוגר או פסיכולוג או משהו כזה, אבל היא בקשה ממני לשאול אם יש איזה כדור שיכול לגרום לה לישון כלכך חזק ככה שהיא לא תזכור את החלומות בבוקר. העניין הזה מאוד קשה לה והיא יותר חושבת על החלומות במקום על המקרה עצמו, אם תמצאו תשובה שתינו מאוד נשמח!

שלום ליאור קשה מאד לאבד אבא בכלל ובגיל 15 בפרט. תפקיד החלומות לעזור בעיבוד האבל. דרך החלומות החברה שלך מתחילה את תהליך העיכול של האסון. חשוב שהיא מדברת על החלומות, כי בדרך זאת היא מדברת באופן עקיף על הרגשות שלה סביב האבדן. כך שמדובר בדרך נורמלית ולגיטימית לעבור את תהליך האבל. אם הסיוטים חמורים מידיי ומפריעים לתפקוד, או אם הם יימשכו עוד חודש בלי שתהיה הקלה, כדאי יהיה לפנות לעזרה מקצועית.אני מקווה שהקשבה ועזרה של חברות ובני משפחה יעזרו לעבור את התקופה הקשה ולעכל את האבדן. בהצלחה אמיר

לליאור שלום אינני חושב שהפיתרון הסימפטומטי בכדור שיסייע לה לישון יעזור, כדאי לפנות לאיש מקצוע כדי שיטפל לא בסימפטום אלא בהפרעה עצמה. בברכה שי קולין

אבי נפטר לפני 4 חודשים, לאחר 8 חודשים בהם חלה בסרטן, בעקבות כך בעצם עברתי תקופה קשה עם מחלתו של אבי, לאחריה תקופה קשה של ניסיון התמודדות עם מותו, אשר לדעתי עוד לא הצלחתי להתמודד איתו, וכעת קשה לי יותר. אנו שלושה אחים,שניים מהם נשואים ואני היחידה שנותרה בבית עם אימי, אימי עוברת תקופה קשה מאוד ונתונה רוב הזמן בדכאון, ולכן אני משתדלת להיות איתה כמה שיותר, כתוצאה מכך בעצם נפגע אורח חיי שלי,אני כמעט ואיני יוצאת מהבית אחרי העבודה אלא אם כן אימי יוצאת. הייתי רוצה שתאמרו לי כיצד עלי לנהוג, איך אני יכולה להקל את התקופה לאימי ויחד עם זאת לי, אני מרגישה שאני נתונה ללחץ נפשי חזק ולעיתים ממש שאין לי יותר כוח, שאני רוצה לברוח, לא יודעת בעצמי איך להתמודד,ואין לי כוח לעזור לאחרים. אחיי מנצלים את עובדת היותי בבית ולכן משקיעיעם הרבה פחות, למרות השיחות החוזרות ונשנות שלי איתם, כלום לא עוזר,ולכן לא הייתי רוצה שתציע לי כפתרון להיעזר בהם, אלא פתרון שאני יכולה ליישם בעצמי. מה לעשות?

לטלי שלום אני מבין מאוד את מצוקתך אך איני יכול לתת דרך האינטרנט פיתרון והתייחסות רצינית ומעמיקה לבעייתך עלייך לפנות לגורם מומחה לרופא המשפחה או לפסיכולוג. בברכה שי קולין

שלום רב, אני מחפשת חומר עדכני על הגישה האינטרסובייקטיבית. כיון שמדובר בגישה חדשה יחסית אין עליה חומר תיאורטי רחב, אך בטוחני שקיים חומר עליו אינני יודעת. אשמח אם מישהו יסייע לי במציאת החומר. בנוסף, מתארגנת קבוצת קריאה על הגישה האינטרסובייקטיבית באזור ת"א. המעוניינים להצטרף מוזמנים לכתוב תגובה ונמצא את הדרך ליצור קשר. תודה

אני מאד מתענינת בגישה הזו. קראתי קצת מכתביה של גסיקה בנג'מין. אשמח להצטרף לקבוצת קריאה

נטע שלום, אשמח לדעת מה הרקע הלימודי והמקצועי שלך. אם תוכלי העבירי לי איזשהם נתונים לגבי דרך התקשרות עימך. טלי פרידמן

לטלי שלום רב אני ממליץ לך לקרוא את מאמרו המעניין אך קשה של בולס Bollas,c. 1987 The transformational object in C Bollas 1987 The shadow of the object NY Colombia unuversity Press and Bollas c (see above) The self as an object ללקק את השפתיים בברכה שי קולין

שי שלום, קראתי את המאמר. אתה אכן צודק. המאמר מעניין מאד, ושווה קריאה כל פעם מחדש שהוא הופך להיות רלוונטי למטופלים מסויימים. כל קריאה בו מגלה היבטים נוספים וחדשים (כמו שקורה במרבית המאמרים והספרים המקצועיים בפסיכולוגיה). בכל אופן, תודה. טלי פרידמן

שי שלום, רציתי לבשר לך שיצא תרגום של הספר הזה של בולס והוא נקרא "צילו של האובייקט". שווה כל אגורה...במיוחד שמשלמים קצת פחות אגורות בשבוע הספר :) טלי פרידמן עובדת סוציאלית

שלום,מדברת אותה אחת שדברה על בעית הכפיה.אני פשוט בוכה כי אני לא יודעת מה לעשות בקשר לאחי-הוא מסדר דברים בצורה מאוד סימטרית ומסויימת וחוזר על פעולות המון המון המון פעמים וכועס כשמנסים לשנות,זה מפריע מהרבה בחינות-הוא לא בטיפול מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את המצב? עיזרו לי

שלום לך. אני רוצה להפנות אותך לפורום בנושא הכפייתיות ב-IOL להלן קישור: http://www2.iol.co.il/communities/comm_OCD/ תוכלי גם שם להעלות זאת וגם להרחיב. הפורום מיועד בדיוק לדברים אילו! אני מקווה גם שתוכלי לקבל שם תמיכה והכוונה. עידו

שלום ניצן ראשית אני רוצה להתנצל בפניך על העיכוב בתשובה. פורום פסיכולוגיה ופסיכיאטריה נמצא כעת בתהליך של שיפור ושדרוג על מנת שאת ושכמותך יוכלו להנות משרות מהיר אמין וטוב יותר. בכל אופן לכל טענה ושאלה העומדת על הפרק את יכולה לפנות אלי לאיתי [email protected] לשאלתך מתאורך עולים בקנה אחד תאור של התנהגות כפייתית של אחיך. עלי לציין כי התנהגות כפייתית אינה בהכרח מעידה על הפרעה כפייתית. ישנו גם מצב הנקרא אישיות כיפייתית (obsessive compulsive personality) שבה קיימת התנהגות ומחשבה כפייתית, אך היא אינה מפריעה לאותו אדם. כדי לעזור לאחיך, יש לברר בדיוק את המצב הנפשי בו הוא שרוי. על מנת לעשות זאת יש לפנות לפסיכיאטר אשר יוכל לעזור גם במציאת טיפול מתאים (התנהגותי, תרופתי). ניתן לפנות לפסיכיאטר דרך קופות החולים השונות, ובמקרי חירום ניתן לפנות למיון פסיכיאטרי בביה"ח בארץ. תודה לך על הסובלנות איתי מנהל קהיליית הפורומים

בשנים האחרונות רווחת יותר ויותר הדעה בדבר הסיבה להרבה הפרעות נפשיות, כמו: דיכאון, חרדה, טורדנות כפייתית ועוד. הדעה הרווחת היא שהסיבה להפרעות אילו היא מחסור בסירוטונין. מתייחסים לדעה זו כאל וודאות מבוססת ומאוששת במאת האחוזים. ברצוני לשאול לגבי מעמדה של דעה זו: עד כמה היא מבוססת? עד כמה זו בגדר השערה? אודה על הסבר שיבהיר לי שאלה זו.

שלום עידו ראשית רציתי להתנצל בפניך על העיכוב בתגובה. האתר עובר שלב של שיפורים ושיפוצים , ובמסגרתו גם מצבת כח האדם משתנה. אנא הבן את הקשיים בעומדים בפנינו ברגעים אלו. תהליכים אלו מובילים אותנו לנקודת זינוק חדשה שממנה השירות שינתן לך ועבורך יהיה מהיר יותר, מדוייק יותר, אינפורמטיבי ומשכיל. אני עומד לרשותך בכל עת נוגע לכל שאלה. לשאלתך: תאוריית הסרוטונין טרם הוכחה באופן מדעי אמפירי, אך היא עומדת במבחן המציאות, מאחר ותרופות פסיכיאטריות רבות חוסמות או מעודדות (תלוי בהפרעה בה הן מטפלות) את ייצור הסרוטנין, ובאופן קליני בעקבות השימוש אנו רואים שיפור במצבו הנפשי של החולה והקלה בתסמינים שליוו אותו טרם הטיפול. תמשיך לעקוב חרי הסקירות באתר, אני אשתדל לפרסם סקירה בנושא בכבוד רב איתי, מנהל קהיליית הפורומים

יש לי עבודה בבית הספר ובקשו למצוא אתר שנותן מידע על המושגים: מודע, תת מודע, סמוך למודע. ולא מצאתי אתר אחד שמדבר על כך, האם תוכלו לעזור לי?

שלום רב, הנושאים עליהם אתה צריך לעשות את העבודה שייכים לתאוריה הפרויידיאנית, שבראשה עומד זיגמונט פרויד (פסיכואנליטיקאי). אני מציעה לך לרשום במנועי החיפוש את המילה "פרויד" ואני משוכנת שאז תקבל חומר רב אודות האדם והתאוריה שלו. בנוסף ישנם ספרים רבים העוסקים בנושא. ראשית, האנציקלופדיות הכלליות למיניהן (הכול תחת המונח פרויד) שנית, הספר "תיאוריות על גיל ההתבגרות" של מוס, מביא את התיאוריה של פרויד בקצרה. שלישית, ישנם לקסיקונים למונחים בפסיכולוגיה ושם תוכל למצוא את המונחים הללו בקלות. עבודה נעימה!!

שלום אין לי מה להוסיף לדיברי טלי בהצלחה בחיפוש שי קולין

שלום לכל משתתפי הפורום. אני בקושי מוכר כאן כי כמעט ובקושי אני משתתף. יצא לי להשתתף מס' קטן של פעמים, ממש מס' קטן של פעמים. עד כאן ההקדמה. עכשיו לעצם העניין, מה אני רוצה? אז ככה: אני מתמודד עם הפרעה כפייתית אובסיסיבית שנקראת: ocd אני גר כעת בדירת שותפים, באזור רמת גן. השותפים איתם אני גר משתייכים למה שנהוג לכנות: "החברה הבריאה". איני מעיז לספר להם על ההפרעה הקשה הזו שאני מתמודד איתה יומיום ושעה שעה. אתם יודעים שאנשים שמתמודדים עם ocd מומחים ואלופים בלהסתיר. וכך אני נוהג בדירה. אינני מספר לשותפי לדירה את זה שאני סובל מההפרעה ושאני גם מטופל בטיפול פסיכולוגי (ללא תרופות). ההתמודדות עם הפרעה זו קשה מאוד, למי שאינו יודע, אבל היא קשה שבעתיים כאשר נאלצים להסתיר אותה מעיני הסביבה. זה הופך לסבל קשה מנשוא שממרר לי את החיים! פשוט כך! הגעתי להחלטה שאינני רוצה עוד להסתיר מהסביבה את ההפרעה הכפייתית, כי זה פשוט בלתי נסבל. לכן אני כותב כאן את סיפורי, כי הייתי שמח להצטרף לדירה בה גרים מי שמתמודדים בעצמם עם בעיה נפשית, לא משנה לי איזה בעיה נפשית, (רצוי לא ocd' כי אני חושב ש-ocd עם ocd לא ממש מסתדר). ומטופלים בגללה, וכך זה יכול לתרום להקלה רבה עבורי ואולי גם עבור האחרים. אני גר כעת ברמת גן, ומעוניין לגור בירושלים. ואשמח מאוד אם יש מישהו/י בירושלים שמעוניין/ת שאצטרף אליו/ה כשותף לדירה, או שנחפש יחד דירה. בינתיים אני לא כותב דרך ליצירת קשר, אלא רק לאחר שאראה שיש היענות לפנייתי אחשוב על דרך ליצירת קשר. אני מודה מקרב לב למי שיעזור לי בעניין זה. ביי

מזה ocd? אתה יכול להסביר למי שלא מבין בבקשה? תודה ותהיה בריא! (-:

שלום קוראים לי ענבל ואני בת 15. בשנה שעברה הייתי בטוחה שאמא שלי לא אוהבת אותי-ב-95 אח שלי חלה בסרטן ועכשיו הוא בריא, אבל אני חושבת שאולי בגלל זה הקשר בינינו כאילו נותק. השנה זה יותר טוב כי הבנתי מה הבעיה ודיברתי איתה על זה. אבל בכל זאת שנה שעברה הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי כי בחיים שלי לא הרגשתי כזא בדידות. אז כמו שאמרתי השנה המצב יותר טוב, אבל אני חושבת שיש עדין בעיה אצלי, כי ברגע שהיא לא מתייחסת למה שאמרתי או אפילו לא שומעת- אני כבר חושבת שחזרנו לאותו מצב של שנה שעברה......וזה ממש מכניס אותי לחרדות שזה יהיה אותו דבר. חוץ מהפחדים האלה אני כל הזמן מנסה לקבל תשומת לב מהמורים שלי בדרכים שונות- אני מפריעה, אני מעוררת רחמים ועוד. אני מאוד ארצה להיפטר מהבעיה הזאת, אז אם תוכלו לעזור לי אני מאוד אשמח. תודה.

ענבל שלום, אני קוראת את מכתבך ושומעת ממנו הרבה מאד חרדה וקושי. המצב בו את נמצאת אינו רגיל או נורמלי בעיניך, את לא יכולה למנוע אותו, וכשזה קורה את נלחצת וחושבת שאת לא בסדר. ובכן ענבל...אני רוצה להבהיר לך שנערים ונערות בגיל ההתבגרות חווים את מה שאת מתארת כל הזמן. עכשיו בעצם את נמצאת בגיל שבו את מנסה לפתח את עצמך, לבנות את עצמך, להדגיש צדדים באישיותך ולהסתיר צדדים אחרים שאת פחות אוהבת. כדי לעשות את הבנייה העצמית הזו את זקוקה להד של הסביבה הקרובה והמשמעותית שלך, כלומר, לאיזה שהיא תגובה מאנשים שחשובים לך: הורים, חברים, מורים וכו'. בגלל זה חשובה לך תשומת הלב שלהם, וכשזה לא קורה את נעלבת ונפגעת. על אף שמדובר בתהליך נורמלי לחלוטין, אני מציעה לך שאם זה מפריע לך מאד, כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית: יועצת ביה"ס, פסיכולוג וכו'. הסתייעות בעזרה שכזו עשוי להקל עליך את השלב בו את נמצאת כרגע בחייך, ויעזור לך למצוא דרכי התמודדות עם קשייך. בהצלחה!! טלי פרידמן - עו"ס

טלי, הייתי אצל פסיכולוגית, והבעיה היא לא רק בגיל ההתבגרות אלא בקשר שלי עם אמא שלי, ציינתי שלאחי היה סרטן, במשך כל השנה ההיא לא ראיתי הרבה את אמא שלי.....והקשר התרחק....עכשיו יש בעיה בתקשורת ועם זה אני לא יודעת מה לעשות...

לענבל שלום רב ראשית אני מצטער על זמן ההמתנה הארוך לתשובה. בנוסף ניכר כי את חשה בדידות רבה ורצון לקשר עם סביבתך הקרובה. לפי סיפורך את מתקשה ליצור קשר מחד אך כמהה אליו מאידך . אני יכול להבין את המצוקה ולהציע לפנות לרופא המשפחה או לפסיכולוגית בית הספר, כמובן בהסכמת הוריך לגבי טיפול במצוקותיך. בברכה שי קולין

אני בת 25 ולאחרונה סובלת מסחרחורותבדיקוךת רפואיות נמצאו תקינות. הסחרחורת מופיע בעיקר במקומות שיש בהם עוד הרבה אנשים כמו מסעדות, חנויות וכו'. רציתי לדעת האם זה קשור ללחץ או למשהו נפשי והאם יש פתרון

לרני שלום אין באפשרותי לעשות איבחון דרך האינטרנט יתכן והסחרחורות נובעות מלחץ נפשי אך מה בדיוק רצית לדעת? על איזה הפרעה בדיוק רצית מידע? שי קולין

שלום לכולם! בזמן האחרון, אני כותבת את הבעיות שלי, אני מוצאת בזה מן תרפיה כזאתי זה איכשהו נותן לי תמונה יותר ברורה של המצב, אני כותבת בדיוק איך שאני מרגישה ואיך שאני חושבת מילה במילה, רק רציתי לשאול האם הכתיבה ידועה כתרפיה או שזוהי מן תרפיה אישית בשבילי?

לטלי שלום איני יודע הרבה על סוג טיפול זה אך בהחלט ישנם מטפלים בכתיבה שמנסים על ידי ההבעה בכתב לעלות על קשיים נפשיים ואף לטפל בהם. הם מתייחסים לסגנון הכתיבה מפוזר, אימפולסיבי, מדוייק... וכן לתוכן. אם הכתיבה נותנת לך מרגוע ומשקפת לך את בעיותיך יותר בבירור הרי שזהו כלי טיפול בשבילך, ואני ממליץ להיעזר בו. אולי תעשירי את הפורום ותספרי קצת יותר על הכתיבה ומה היא מעורת בך. בברבה שי קולין

לטלי ושי שלום, קראתי בעיון את ההודעות שלכם. תרפיה בעזרת כתיבה (Graphotherapy) הינה שיטה ידועה ומוכרת בפיכולוגיה. קיים אתר אינטרנט בכתובת www.living-software.com האתר מציג כלי הפועל בהתאם לעיקרון זה של תרפיה באמצעות כתיבה ומסייע באמצעות טכנולוגיה להגיע למיצוי הכתיבה לכיוון התקדמות בבעיה המוצגת. באתר דוגמאות של נושאים איתם התמודדו כותבים שונים באמצעות התוכנה וכיצד התוכנה סייע להם. השימוש בתוכנה הינו חינם וניתן אף לפנות ולקבל סיוע בשימוש בתוכנה.

איפה ניתן להשיג מידע על פירוש של מיבחן רורשך? תודה

לאופיר שלום המידע על פירוש הרורשאך הוא מסווג רק לאנשי המקצוע שכן אם לציבור הרחב יוודע דרכי הפירוש הם יפעלו בהתאם ויהיה קשה לאבחנם. בברכה שי קולין

אני מחפש מידע על פרהפיליות כמו נקרופיליה גורמים, טיפול וכו' בעיקר מה הגורמים תודה אגב, זה רק מיתוך התענינות לא ממהשהוא אחר.......:)

אופיר הנכבד שלום, הסיבות לפראפיליות, הן בעיני המתבונן. יש המאמינים כי המקורות הם פסיכולוגיים: בין אם קשורים בתהליכי חשיבה, דפוסי התנהגות או קשרים מתקופת הילדות. יש המאמינים כי המקורות הם ביולוגים, ונובעים מעליה או ירידה של חומרים שונים במוח. חומר בעברית ניתן למצא בספר " פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", או ברשת. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

חברתי לוקה בדיכאון המוגדר כבינוני. מזה חודשיים וחצי נוטלת תרופה בשם אפקסור. היא חזרה לעבוד, ואפילו מפתחת תחביבים חדשים כמו ציור ונגינה. יד עם זאת, אחד הדברים הראשוני שאיפיינו את הדיכאון היה תחושת אמביוולנטיות כלפי החבר שלה. היא לא יודעת אם היא רוצה להישאר איתו או לא. האם האמביוולנטית זה חלק מהמחלה, האם זה יעבור לכשתחלים?

רויטל הנכבדה, ראשית, אני מאחל לחברתך החלמה מלאה. שנית, האמביוולנטיות כלפי החבר יכולה להיות קשורה לדכאון, ומצד שני יתכן ואין קשר בין הדברים. ללא ספק, יציאה מהדכאון תקל עליה להחליט לכאן או לכאן, אך החלטות כאלה הן לעיתים קשות ובעייתיות ללא קשר לדכאון. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אז איך בכל זאת יודעים מה הסיבה לאמביולנטיות. אגב, האמבילנטיות החלה רק לאחר שהיא לקתה במחלה ולא הייתה קיימת קודם.

אני רוצה לקבל מידע על הנושא הנ"ל, מקומות ודרכים לטיפול

Evelyn שלום, אכן מדובר בנושא רחב. הכתובת אליה יש לפנות היא אגודת "ניצן", המטפלת בלקויי למידה. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אתרים מצוינים בנושא http://www.ldonline.org http://www.lemidaplus.8m.com/lemidadirec.htm http://www.education.gov.il/shefi/heder.htm

לאחרונה נודע לי על קיומו של מושג זה ויש לי חשש סביר להאמין שאני סובל מבעיה זו. שאלתי היא - מה עושים בנידון? האם קיים טיפול כלשהו שאיננו תרופתי , האם הוא עוזר ולמי עלי לפנות לקבלת עזרה ??? תודה רבה!!!

לע שלום רב אולי כדאי שקודם תספר יותר ממה אתה סובל ואז ניראה האם באמת המחלה רלוונטית יותר אליך. בברכה שי קולין

מושג זה מתאר אנשים שחשים חרדה מסיטואציות חברתיות. לרוב מדובר באנשים שהיו ביישנים מילדות, וחששו ליצור קשרים חברתיים. החרדה ממפגשים חברתיים קשורה לחוסר בטחון ולעיתים קרובות להערכה עצמית נמוכה. לרוב החששות גורמים להתמודדות נמנעת. אנשים נמנעים מסיטואציות חברתיות, ממעטים ליצור קשרים חברתיים ולעיתים נפגעת היכולת ללמוד ולהתקבל למקומות עבודה בגלל חששות אלה. ניתן לעזור באמצעות טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי ורצוי לשלב טיפול כזה עם טיפול קבוצתי. רצוי לחפש מטפל דרך המלצות של חברים. לעיתים הבושה לפנות לעזרה רבה, אבל הפנית השאלה באתר מראה שאתה מוכן לנסות להתחיל לטפל בנושא. ככל שתתחיל מוקדם יותר כך ייטב. בהצלחה אמיר

אני בת 30 , לא ילדתי. אני לוקחת פרוזק מזה שנתיים. ב- 3 החודשים האחרונים המחזור הקדים ובא כל 23 יום במקום 28 בעבר. שאלותיי: 1. האם פרוזק יכול להעלות את רמות הפרולקטין? 2. האם פרולקטין יכול לגרום להקדמת מחזור? 3. האם לקיחת פרוזק לטווח ארוך יכולה לפגוע בפוריות של האשה? בתודה מראש

לנטע שלום רב, פרוזק יכול לפגוע בתפקוד מיני, אך לא ע"י עליה בפרולקטין. כפי הידוע לי כעת, פרוזק אינו גורם עליה בפרולקטין. מה גם, שאם הסיבה לשינוי במחזור היתה נטילת פרוזק, שהרי השינוי היה צריך להופיע לפני שלוש שנים. המלצתי היא לפנות לרופא המשפחה ולגניקולוג, לבדיקות מתאימות. כמו כן כדאי להתייעץ עם הרופא שרשם לך את הפרוזק. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום לכל מי שקורא! אני בת 15, ואני לא מהבנות הכי מקובלות (אני גם לא חושקת בכך) אבל יש לי מספיק חברות. יש ילדה אחת שהיא לא ממש חברה שלי ואני לא ממש מחבבת אותה (אולי בגלל שאני לא ממש מכירה אותה כי אין לי משהו אישי נגדה) אבל אין לה כמעט חברות והיא די בודדה, אני קצת מרחמת עליה כי גם אין לא אבא והיא מאוד מנסה להתקבל ואני מנסה להיות כמה שיותר נחמדה. כל הסיפור הזה מתחיל להמאס עלי כי אני מרגישה שהיא מפריעה לי כל הזמן כשאני באמצע עיסוקים אחרים והיא נצמדת אלי הרבה ואל בת דודה שלה שהיא בין החברות הכי טובות שלי, וזה די מפריע ... לעומת זאת יש עד ילדה אחת שאני כמעט מתעלמת ממנה והיא בכלל מנודה כי היא לא ממש שומרת על היגיינה, והיא נורא שקטה ואני כמעט ולא מתייחסת אליה, למרות שאני די נפגעת כשילדים יותר מקובלים ממני מתעלמים ממני כשהם ליד החברים שלהם וכאשר הם לבד הם מתייחסים אלי גם מתוך רחמנות כזאתי למרות שאני בכלל לא מרגישה מעוררת רחמים..... האם אני באמת אדם נורא? מקווה שתעזרו לי, טלי

שלום נערה צעירה, אני אתחיל בלגלות לך סוד, בליבנו יש מעין מקרן קטן והוא מעביר את ההרגשה שלך לתוך מה שאנו רואים בעולמנו. מה שאני רוצה לומר לך זה שאת תופסת את עולמך ומפרשת אותו לפי התחושות שלך ולפי מה שאת חושבת שאת. כלומר, אם את רואה אנשים מאוד מנודים ומסכנים זה אומר שאת תופסת את עצמך אותו דבר. אם אמרת על עצמך שאת לא חושבת שאת מעוררת רחמים זה לא אומר שבתוך תוכך יש קול קטן ורע שאומר לך את זה ולוחש לך בלי שאת יודעת שאת כזו. מה עושים? ראשית, כל אדם מקצועי בתחום הפסיכולוגיה יוכל לעזור לך להבין מהם הקולות הרעים האלה שבאים מהלא מודע ( החלק הנסתר והלא מוכר של הנפש שלנו ) ולמה בכלל הם באים . פסיכולוגים אפשר למצוא גם ברישום של קופות החולים. שנית, את יכולה בעצמך לנסות להקשיב לתוך הלא מודע . יש הרבה דברים שחוסמים אותנו מלשמוע את הלא מודע כי זה בד"כ דברים שקשה לנו להקשיב על עצמינו אבל אפשרי לתת לדברים האלה לחלוף. אבל קודם כל יש לזהות אותם ולא להתכחש אליהם. ברור לך עכשיו שאת לא אדם רע אלא אדם שזקוק לעזרה וזכאי לקבל אותה. אני אגלה לך סוד נוסף: מאחורי כל אדם מסתתרת נשמה שעם כוון ועזרה היא תהיה מאושרת ורצויה ואת תהי רצויה אם תהי רצויה לעצמך. אז קדימה, תתחילי לטפל בעצמך ולשמור על עצמך יותר טוב. באהבה

לטלי שלום רב לא אינני חושב שאת אדם רע. ליצור קשר עם חברה מתוך רחמים או רצון לעזור לה בלבד ללא נגיעה אישית או קירבה שנוצרת ביניכם זה דבר מאוד קשה שאני לא בטוח שאפשר לקיים. הייתי רוצה שתהי נאמנה יותר לצרכים שלך ותתחברי עם מי שבאמת מוצא חן בעיניך ואת חשה אליה / אליו קירבה. בברכה שי קולין

אני עובד במשרד, וכל הזמן יש לי הרגשה שאנשים לא מתייחסים אלי, ומזלזלים בי, זה יוצר פעולת גומלין שלי , של התרחקות והתנתקות, אשר גורמת לעוד יותר מחשבות והבנות שלי, שאנשים לא אומרים לי שלום ומזלזלים בי, ולא רוצים את קירבתי, יש לציין שכמה פעמים, הזמינו אותי להתקרב ולאכול איתם יחד, ואחרי שעה שוב עשו משהו שפירשתי כזילזול, ואני מרגיש מאוד לא טוב, ורוצה לעזוב את המקום, אבל אני יודע שזה בעיה שלי כי בכל המקומות עבודה הקודמים שלי, היתה לי אותה בעיה . העניין שאיני יודע איך ללכת צעד אחד קדימה עם בעייתי זו, כי שיחה על הדברים איתם, אני מפחד להראות חלש ופגיע, וחסר ביטחון, ובדרך כלל שיחות נפש שאני עושה עם עמיתים, על "איך אני מרגיש", יוצרות פיצוץ או מרחק יותר גדול. האם יש לאנשי המקצוע שלכם עצה. תודה, מלקיאדס [שם כינוי כמובן]

מלקי יקר , עליי לבשר לך שלא תוכל למצוא כאן תשובה ומענה על יריעה קצרה זו, וללא בדיקה מעמיקה של התהליכים הפנימיים העוברים עלייך בשעה שאתה נמצא במקום עבודתך. כן תקבל עצה שעלייך לפנות לייעוץ מקצועי של פסיכולוג, אותו תוכל למצוא בספר של קופת החולים שלך או בכל רישום אחר... וכו' וכו' שהיא עצה טובה שלעצמה. אבל אני מאמין ביכלתו של אדם לרפא את עצמו בצורה כזו או אחרת כי אנו עומדים מול קשיים פנימיים בכל מהלך חיינו וזה פשוט לא ייתכן ואפשרי לגשת בכל פעם לפסיכולוג. תהליך הריפוי העצמי דורש ממך הגברת כישורים טבעיים כמו מודעות וקבלה עצמית, לפחות בשלב ראשוני. מודעות למה שאתה עובר בזמן שאתה בעבודה וקבלה עצמית כדי שתפסיק לשנוא את עצמך כל כך ותתחיל להבין את מקור התפיסה העצמית כחלש וכחסר ערך. אני מבטיחך שאתה עשוי ללמוד את עצמך טוביותר מבפנים גם לבד. יש כמה ספרים העוסקים בכך כמו של לואיז היי "אתה יכול לרפא את עצמך" ועוד ועוד.

מלקיאדס היקר, ממכתבך אני מתרשם כי אתה אכן סובל מאד מהרגישות שלך מול אחרים. נראה כי יחסם של אחרים חשוב לך , אך פעמים רבות יחס זה מתפרש אצלך כזלזול. אינני מכיר דרך טובה יותר מלהתמודד עם דברים אלו, מאשר באמצעות טיפול. רגשות אלו הם רגשות שכיחים, ומופיעים אצל רבים. אני מאמין, כי באמצעות טיפול, ניתן "לגשת" לרגשות אלו ולנסות להבין אותם. שלא תטעה, טיפול לא יהיה קל, ואלי אף יהיה קשה. אך אם דברים אלו מציקים לך, יש מקום לנסות ולהקל עליך. בהצלחה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

עילם וד"ר אילן, תודה על תשובתכם מלקיאדס

איך מתמודים עם בעית הקנאה, דרכי טיפול לא מסובכות בחזרה לעבר. שיטות פרקטיות ופשוטות

ליעל שלום רב אני מתקשה לענות על שאלה כה כללית כדאי לך לתת יותר פרטים. קינאה במי ומאיזה סיבה? על איזה רקע הקינאה ולמה היא מובילה, איך את מתמודדת איתה. כמו שאת רואה קינאה יכולה לנבוע מהמון סיבות והרקע לה יכול להיות מאוד רחב. יתכן ומדובר בקושי סביב הדימוי העצמי או חסך בילדות שגורם לקינאה באחר ועוד ועוד... בברכה שי קולין

לאחי יש בעיית כפיה בפעולות היומיומיות שלו.העיניין מאוד מפריע.האם כאשר יעסוק בלימודים או עבודה יותר בדחיפות הבעיהתהיה פחוטה?

לחלי שלום רב בבקשה תפרטי יותר למה את מתכוונת בבעיות כפיה, תני יותר פרטים. בברכה שי קולין

שלום, יש לי ידידה שכנראה סובלת מאנורקיה. בזמן האחרון היא שמעה שעישון גראס גורם להרזיה. בתור ידיד שלה אני רוצה למנוע ממנה לעשות זאת אבל לשם כך אני צריך להביא לה מידע מוסמך, האם תוכלו להפנות אותי למאמרים מקצועיים העוסקים בעיניין? האם יש לכם איזו עיצה? מחכה בקוצר רוח... תודה, יעקב

ליעקוב שלום רב לא ידוע לי מידע בנושא בברכה שי קולין

ברצוני ךציין שמאז הפנטזיות עלה החשק שלו והביצועים פי כמה ממש דלוק הבעיה שלא נעים שמשהי אחרת מעוררת בתודה המצפה לתשובה

לבתיה אז כדאי לשקול גם את הרווח מהתנהגותו של בעלך, ושוב אולי אפשר לשלב את הפנטזיה בחיי המין ביניכם. בנוסף כדאי לך לחשוב עם עצמך, מה פוגע בך בהתנהגותו של בעלך ,האם את פתאום חשה מבוגרת, או לא מושכת, או מפחדת לאבד אותו וכו... בברכה שי קולין

שלום רב הייתי מאוד רוצה לדעת אם לגברים בשנות החמישים לחייהם שלפתע מפנטזים על צעירה וגם מבלים באתרי סקס הרבה וישלהם גירוי מזה יכולים להזיק בזוגיות כי לבת זוג יותר מבוגרת די קשה לחשוב על צעירה שגורמת לבעלה להזיל ריר אין אפשרות לשוחח עלכך ככייש הכחשה וכאילו זה דמיון. איך להתמודד והאם זה יכול לפגוע אלו מהאתר לא מטרידים כמו הצעירה המתגרה אבקש תשובה מהרה איך להתיחס בתודה הפגועה

שלום בתיה יקרה, מעניין אותי בת כמה את. והאם לך אין פנטזיות והאם את מרשה לעצמך לחשוב על עצמך כמפנטזת ואולי אפילו אובייקט לפנטזיות. הייתי מציע לך לנסות להכנס לנעליים של בעלך ובמקום להפגע לנסות לחשוב על זה בצורה אחרת. על משקל המשפט האמריקאי שטוען שאם אתה לא יכול לנצח אותו, תצטרף אליו... כן בתיה , התשובה חיובית בהחלט. גברים מכל הגילים (!) מפנטזים, וחולמים על צעירות ועל מבוגרות(צעירים בד"כ) ועל כל מה שאת לא מעלה אפילו על דעתך .... וזה מצביע ומוכיח על בעלך את מה שכבר נוכחת לדעת בעצמך, הוא מגורה מינית והוא בריא וחזק. אז, קודם כל עזבי את התחרויות, תקבלי את זה בהבנה ובאהבה (תודי שהפנטזיות נשארות בגדר פנטזיות), ואם את יכולה, תצטרפי ואת מוזמנת להנות.אני בהחלט מתכוון לכך. אגב, לשם קידום הרעיון, מה דעתך על שיחה אינטימית עם בעלך על השתתפות שלך בצפייה באתרי סקס ? קצת מביש ? קצת מביך ? היום הוא הזמן הטוב ביותר לעשות שינויים בחייך ולצאת קצת מהשיגרה. לא הרפתקני מדיי ועדיין טיפה מבוקר אבל חיים הם ניסיון אחד גדול. בהצלחה בתיה ובאהבה רבה.

בתיה שלום לך! השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם את נהנית מחיי המין שלך. זו זכות שלך ואפילו צורך להנות מיחסי מין בלי שום קשר לגיל. לכן אם את נהנית אשרייך וטוב לך אך אם אינך נהנית רצוי לטפל בנושא. ואני מציעה לך להיות מרוכזת במה עושה לך טוב מה מגרה אותך מה מאפשר לך להיות חופשיה ופתוחה ונהנית ואז תבוא שמחה רבעה והרבה פחות דאגה

לבתיה שלום רב ראשית הקושי מאוד מובן. אם את חשה פגועה מכך אז וודאי שהדבר מזיק לזוגיות שלכם. עם זאת הפנטוז הוא חלק בלתי ניפרד מהאישיות לכן צריך להשאיר מקום גם לזה. אולי אפשר להכניס את עולם הפנטזיות לחיי המין ביניכם כמו כן יתכן וקיים קושי סביב יחסי המין ביניכם שגורם לבעלך להתנהג כך בכול אופן כדאי לכם לדבר על כך ביניכם. בברכה שי קולין

מה היא סכיזופריניה? כיצד יש לנהוג באדם הלוקה במחלה זו? האם כפייתיות היא חלק מן המחלה וכן ההכחשה של קיום המחלה וקיום אירועים לא נעימים בעבר? האם המחלה כולל ת גם התפרצויות זעם, ואם כן - כיצד יש להתייחס לחולה בשעת התקפי זעם כאלה?

לגיל שלום, תחילה ברצוני להפנות אותך למאמר שנכתב במגזין שלנו בנושא זה http://www.doctors.co.il/article-view/18/ בסכיזופרניה כמו בכל מחלה אחרת תמיכה משפחתית וחברתית חזקה ועקבית משפרת את מצבם של החולים. המטרה היא לשלב את החולה במערכת המשפחתית חברתית ואף תעסוקתית עד כמה שניתן. יהיו תקופות שמשימה זו תראה בלתי אפשרית ממש אך הנסיון מלמד שאין לאבד תיקוה. אופי המחלה הוא כזה שישנן תקופות שהחולה מרגיש מאד לא טוב ואז ממולץ לשפר את הטיפול התרופתי(לעלות מינון או לשנות תרופות) אךאם הזמן והטיפול החדש, החולה משתפר מאד ואף מתחיל לתפקד יותר טוב. התהליך המתואר עשוי לחזור על עצמו מספר פעמים במיוחד בשנים הראשונות של המחלה מה שלעיתים קרובות מאד מתסכל את החולה ואת משפחתו אך אסור להתיאש. נקודת המפתח היא למצא את התרופה או את הקומבינציה של התרופות שיקלו במידה הרבה ביותר על חולה הסכיזופרניה. תהליך החיפוש הזה אינו תמיד פשוט במיוחד לא לחולה הנדרש לשיתוף פעולה מלא עם רופאיו בהתנסות בתרופות שלעיתים נטילתם לא מטיבה עימו. אך כפי שצינתי רבים מחולים מגיעים בסוף לאיזושהיא יציבות נפשית ושיגרת חיים סבירה. טיפ קטן לקיצור דרך בחיפוש אחר התרופה המתאימה, ZYPREXIA עושה ניפלאות לרבים מהחולים בסכיזופרניה אך הבעיה שתרופה יקרה. כפי שצינתי בהתחלה, חשוב שלחולה יהיה עם מי לדבר משהוא קרוב שיתמוך בו נפשית. יש גם לחפש רופא טוב ומתיחס שהחולה נותן בו אמון. ישר כוח יעל

גיל הנכבד שלום, סכיזופרניה היא אחת המחלות הקשות המוכרות כיום, שיעורה הוא כ 1% באוכלוסיה, ללא הבדל גזע או מין. המחלה מתאפיינת בהתקפים בהם תפיסת המציאות של החולה לוקה בחסר, כלומר החולה מושפע מאמונות שונות, שאינן בהכרח מציאותיות. כמו כן חלק מן החולים מדווחים על חוויות תפיסתיות כדוגמת קולות. מכיוון שבזמן ההתקף החולה מושפע ממחשבות שאינן לגמרי מציאותיות, הוא עלול להיות כפייתי, או אפילו עצבני ואלים, אפילו כלפי אנשים הקרובים אליו והאוהבים אותו. בין ההתקפים, תפיסת המציאות של הלוקה במחלה יכולה להיות רגילה לגמרי, ובמצב זה יכחיש את ההתקף. הכחשת ההתקף מובנת, במידה והחולה היה אלים כלפי בני משפחתו, אותם הוא אוהב. לעיתים, החולה אינו מסוגל לזכור את ההתקף כלל, למרות שהוא עושה מאמץ לזכור. חלק נכבד מן החולים לא מכחישים את ההתקף, ומסוגלים להתמודד עם העובדה, שבשלב מסויים בחייהם, תפיסת המציאות שלהם היתה שונה. קשה לי להדריך אותך כיצד להתנהג בזמן התקף זעם. מנסיוני, הצלחת הטיפול בזמן התקף היא שלוב של אמפטיה כלפי החולה, למרות שמחשבותיו באותו זמן יראו לנו מוזרות, הרגעתו, וטיפול תרופתי. אם באמת תנסה להבין מה עובר על אותו אדם בזמן ההתקף, תוכל גם לדבר אליו בצורה שתרגיע אותו. הטיפול התרופתי חשוב מאד, והוא מטפל הבתקפים ומונע הופעת התקפים חדשים. באופן כללי ניתן לומר, כי מרבית ההתקפים החוזרים נובעים מהפסקת טיפול תרופתי. אני חולק על דעתה של הגב' מליניאק. כיום בשוק קיימות מספר תרופות חדשות, בינהן זיפרקסה, אשר עשויות לסייע לחולים אלו, חלקן אף יקרות פחות. קיים ספרון בהוצאת פרולוג, אשר נכתב ע"י ד"ר ורד טל, המסביר באופן נרחב על המחלה. במידה ותשאיר לחי את כתובתך בדואל, אשלח לך העתק שלו. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

לד"ר אילן טל שלום אני כל יום נלחם אם המחלה שלי כמו שאמר לי הרופא כל יום נותנים לי הולידול טריל קלונקס בערב בשעה 20:00 ובבוקר ב6:00 אני לוקח קלונקס ודקינט ובצהריים בשעה 14:00 אני לוקח טריל ודקינט האם זה יכול התרופות שקבע לי ד"ר הראל לעזור לי נגד המחלה שלי האם זה עוזר זה מה שאני שואל אותך שלח לי תשובה בדואר האלקטרוני שלי שהוא [email protected] גם אני יש לי 30% שכחה האם זה יכול גם להועיל לי בזכרון שיהיה לי זכירה טובה

שלום רב לד"ר אילן טל , רציתי לשאול אותך לגבי קשר אפשרי בין השפעת ההלידול לאינסולין. הבעייה היא של מטופל הסובל מסכיזופרניה ומסוכרת. לדבריו, ההלידול גורם לו עייפות נוראית. הפסיכאטרים שטיפול בו עד כה (אני פסיכולוגית) לא התייחסו להשפעת גומלין של הסוכרת וההלידול. האם אין כזו? בתודה מראש סיגל י

סיגל הנכבדה שלום, לא ידוע לי על יחסי גומלין בין אינסולין להלידול, הגורמים עייפות. אבל גם הסכרת וגם ההלידול עלולים לגרום עייפות קשה, כל אחד בפני עצמו. באם המטופל מרגיש כי הדבר מפריע לו, עליו להתעקש על נסיונות טיפוליים אחרים בפני רופאיו המטפלים. לא נותר לי אלא לאחל לו כי ירגיש בטוב, ולהודות לך על תשומת הלב. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

מהו טיפל פסיכותרפיה? האם מטופל במסגרת בי"ח רשאי לקרוא את תיקו ?

שלום רב, פסיכותרפיה הוא טיפול באמצעות שיחות, לפי מגוון רב של תאוריות: דינמית, קוגניטיבית, התנהגותית ועוד. מטופל רשאי לקרא את תיקו, לשם כך עליעך לפנות בכתב אל מנהל בית החולים בו טופלת. ברוב המכריע של המקרים, תוכל לקבל אף העתק של התיק. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לברה"נ ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

הי המליצו לי ללכת לטיפול פסיכותרפי בשל בעיות דימוי עצמי נמוך ,מחסומים מהעבר וכו' יש לי מס' שאלות: 1 מהו טיפול פסיכותרפי, מה הוא מטפל, למי הוא מיועד 2 מי ראשי לעסוק בכך ,האם כל עובד סוציאלי עם הכשרה מתאימה יכול לקבל לקוחות ,ואיך אפשר לבדוק את מי שמטפל בי 3 כמה מפגשים נחשבת סידרת טיפול וכמה זמן טיפול , מה הם טווחי העליות במגזר הפרטי והציבורי 4 ידוע לי על ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר אפה ממוקם הפסיכותראפיסט מעבר לכך שאלה יותר כללית אם אטופל במסגרת פרטית האים מקומות עבודה עתדיים יכולים להגיע לתיקי האישי,משום שמתוקף עבודתי אני נדרש לחתום על ויתור סודיות רפואית האם אותו דין קיים אם טופלתי במרפאה הסתדרותית

ליוסי שלום רב ברצוני להפנות אותך לדף 4 שאלה 1 בנושא ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר. בנוסף הטיפול נועד להפיג מתחים וחרדות ולעזור לאדם להתמודד טוב יותר עם מצוקותיו. רשאים לעסוק בו פסיכיאטר, פסיכולוג קליני ועובד סוציאלי עם הכשרה קלינית לטיפול. חשוב ביותר ההתאמה האישיותית לטיפול והאם אתה חש מספיק נוח עם המטפל כדי להביא בפניו את מצוקותיך. הטיפול יכול לערוך בין 12 פגישות בטיפול קצר מועד ועד שנות טיפול על פי אופיי הבעיה. העלות במגזר הפרטי כ 300 ש"ח לשעה ובמגזר הציפורי יש הנחות משמעותיות על כך עד 100% . בברכה שי קולין

אני מבקשת לשאול על תופעה שבה ציפורני אצבעות הידיים הופכות לכתומות. מדובר בנערה בת עשרים לערך (עובדת שלי). מזה מספר חודשים החלה תופעה של הופעת צבע כתום על הציפורניים . במשך מספר שבועות הצבע היה רק על ציפורני יד אחת, בשבועיים האחרונות התופעה התחילה גם ביד השנייה. כל הרופאים אליהם הגיעה לבדיקה לא יכלו לסייע. היא נשלחה לבדיקות דם שונות. המימצאים החריגים היו רמת הומוגלובין נמוכה (מקבלת טיפול תרופתי כעת) ורמה חריגה של נחושת בדם: כמעט כפול מהנורמה - 246 לעומת 150 שזה הנורמה. גם לתופעה הזו לא היה כל הסבר. כל הרופאים אמרו שנראה להם ש"בצורה זו או אחרת היא אוכלת נחושת". האם מישהוא מכיר תופעה כזו, טיפול או הדרכה בנושא? תודה.

אסתי הנכבדה שלום, לצערי אין באפשרותי לסייע לך, אלא לעודד אותך ואת חברתך להמשיך ולחפש את הפתרון המתאים. ישר כח! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

ד"ר טל, תודה על התשובה, למען האמת רק לאחר שכתבתי את השאלה שמתי לב שרשמתי אותה פורום "פסיכולוגיה..", ולא ברפואה כללית. אני מצטערת. זה בשום מקרה לא בתחום שלך. שוב המון תודה. אסתי

שלום רב בני עומד בפני בחינות הבגרות ולאחר מכן הבחינה הפסיכומטרית. מרוב לחץ וחרדה הוא לא ישן טוב, לא מרוכז ולא אוכל כרגיל. איך אוכל לעזור לו?

אני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ואינו מתיימר להחליף עונה מוסמך אבל עצת חבר היא קודם כל לומר לו שהתופעות להן הוא "זוכה" הינם תופעות נורמאליות לחלוטין ולא לצורך נחמה אלא לשם קבלת הפרופורציות הנכונות יש ליידע אותו בכך ובכך שהן דבר חולף וממוקד שיחלוף לאחר הבחינות . שנית, עלייך לתת לילד הבוגר להמודד גם עם תופעות אלה ולהעביר לו מסר ממוקד שאת סומכת עליו שהוא יתגבר על האדגרים העומדים לפניו ובכך תשיגי את המירב. אל תתני לילדך המתגבר את התחושה שאמא עושה את העבודה במקומו. תסמכי אליו ותראי שהוא יצליח להתגבר כמו גדול. ובכל זאת לבסוף, אציע לך שאפשר לנסות שיטות הרפייה שונות שמסייעות. ברפואה האלטרנטיבית יש שיטת ביו פידבק שעשויה לעזור לשלוט על מתחים וחרדות, יש תרופות קלות לפני מבחנים (רגיעון) וטיפולים שונים ומשונים שיועצים מקצועים יתנו לך ( אולי אפילו יועצת ביה"ס) . אבל ! כל זאת בתנאי שבנך יסכים לשתף פעולה ועצותייך יראו לרוחו. אל תרגישי מתוסכלת אם יקרה כן, זה ייחשב כם כן טבעי מאד . בהצלחה . לך , וגם לו. באהבה

לחדוה שלום מכיוון שאין באפשרותי לאבחן בעיה דרך האינטרנט כדאי לפנות לרופא המשפחה ולהיוועץ האם כדאי לקחת תרופות נגד חרדה בנוסף יתכן והלחץ ניגרם מקושי פסיכולוגי לכן כדאי לפנות לפסיכולוג כדי לקבל תמונה מקיפה יותר של הבעיה. בברכה שי קולין

שלום, בשנים האחרונות התפתחה אצלי חרדה ממקומות סגורים. התופעה הולכת ונהיית יותר חריפה עם הזמן, ורציתי לשאול אם יש צורך לטפל בתופעה. הענין התחיל עם פחד להיכנס למערות, ועדיין לא הגיע לפחד ממעליות. עם זאת, אני מרגישה שהתופעה מחמירה. אני בת 53 וחוץ מהענין הזה לא סובלת משום דבר אחר - לא פיזי ולא נפשי.

טובה שלום, לפי מכתבך, את סובלת מפוביה פשוטה: כלומר פחד מדבר מסויים, ורק ממנו. לחרדה מסוג זה קיים טיפול, גם תרופתי וגם פסיכולוגי, אך ההחלטה על טיפול היא סובייקטיבית ביותר. במידה והפוביה אינה מפריעה לך בחיי היום-יום, נראה כי אין צורך בטיפול כעת. במידה ותחושי בעתיד כי החרדה התגברה, תוכלי לשקול שוב פניה לטיפול. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

איך ניתן לשנות את הגישה/עמדה של הילדים לגבי הצורך בשתיה?

ליליאנה יקרה . מה דעתך על מהלך הסברתי רחב,הגיוני ועקבי (מן קמפיין משפחתי). הרי את יודעת ומבינה את העובדות ואילו הילדים עדיין לא . ילדים הם חכמים ומבינים היטב מה טוב עבורם, כאשר תזכירי להם מדי יום לא לשכוח לשתות הם לבסוף יפנימו זאת ויהיה קל יותר לבקש מהם להקפיד לשתות בייחוד בימים החמים.בהצלחה. באהבה

שלום רב, רציתי לשאול שתי שאלות בנוגע ליחסי מין. אני בן 20 והתחלתי לקיים יחסי מין לפני כחצי שנה עם חברתי הנוכחית שהיא במקרה ב11 שנים מבוגרת ממני. יחסי המין שלנו ראו עליות וירידות, ונתקלתי גם במקרים של אי תפקוד מיני מהצד שלי, ואני יודע שזה פסיכולוגי כי במקרים אחרים יכלנו לעשות את זה אפילו כמה פעמים בלילה. האם יכול להיות שחרדת ביצועים היא הבעיה בגלל הידיעה שאני חסר נסיון יחסית לחברתי? השאלה השניה שלי היא בעיה של שפיכה מוקדמת (כנראה בגלל שהתחלתי לקיים יחסי מין מאוחר יחסית). הפתרון היחיד שאני הצלחתי למצוא זה לאונן לפני או שלסיים עם הפעם הראשונה מהר ולהתפנות לשנייה. שמעתי שיש דרכים לטפל בזה באחוזי הצלחה גבוהים מאוד. ורציתי לדעת במה מדובר.... אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי כי כרגע אנחנו לפני פרידה בגלל נושא כאוב זה.

שמעת כבר על "קליניקה און" ? יש להם פרסומות ברדיו ובעיתונים והם מתארים דוגמאות בדיוק כמו שלך . סביר מאוד שהם יעזרו לך . חשוב מאוד שתפתור את הבעייה כי היא עלולה לחזור לך גם במקרים אחרים . באהבה .

לאלמוני שלום רב בעיניין החרדות הקיימות לנוחכ התחושה שאתה חסר ניסיון בהחלט יכולות לעורר קשיים בתפקוד המיני, החרדה עצמה יכולה להטריד ולהוריד את רמת הפניות למיניות עצמה, כמובן שהדבר תלוי גם בכיצד בת זוגתך מקבלת ומבינה את החרדות הללו. בנושא השפיכה המוקדמת אולי כדאי שתיפנה לאיש מיקצוע בתחום (סקסולוג), למרות שלדעתי השיטות שציינת טובות, אם הן אכן מועילות. בברכה שי קולין

שלום הנני בן 40+ נשוי עם ילדים. בחודשים האחרונים הנני חש חרדות לגבי פרנסה בעתיד, מצוקות ותחושת מחנק של אין מוצא, וכל עינין אפילו שולי הדורש טיפול נראה כמשימה בלתי אפשרית כמעט . כל זאת בעיקר בשעות הבוקר מרגע שהנני מתעורר , בסביבות השעה 6 בבוקר ( בלילה הנני ישן רגיל- לא מתעורר) ועד שעות אחר הצהרים ( לפעמים ההשתחררות מן המצב היא רק בשעות הערב או אפילו הלילה) . .באותן שעות אנני מסוגל להכניס לפי דבר מלבד מיים . מה עושים ? כיצד מטפלים?

אני רק בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ואינני מתיימר להחליף עונה מקצועי אבל מניסיוני אני עונה לך תשובה וקח אותה כתשובה של חבר טוב : נסה להגביר את המודעות לעצמך מה קורה לך באותם זמנים בהם מתחזקת החרדה . הרי יש הגיון ותהליכים העומדים מאחורי הזמנים האלה , ובידך אפשרות לעלות למודע ולהבנה את מה שאתה חש בתוכך . אני עומד להמליץ לך כעת על דרך פשוטה והמוכרת גם כיעילה כדי שתנסה . אתה מוזמן לנסות את התרגיל ( עפ"י ספרו של נתנאל ברנדן ) : כל שעליך לעשות הוא להשלים משפטים כל יום בלי שהות לחשוב . אפשר לסיים בכל דרך , כל סיום הוא טוב . לפחות שישה סיומים . החובה היחידה שהוא יהיה תקני מבחינת התחביר . משפטים אלה מסייעים לשיפור חיים מודעים יותר : בבוקר :השלם במהירות : "משמעותם של חיים מודעים בעיניי היא ______________" "אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי בפעולותיי ____________" "אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי במערכת היחסים החשובה לי ביותר ____" אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי ב (כאן תרשום את הבעיה המטרידה ביותר) __" בסוף תחזור להמשך שיגרת היום ... בסוף היום, שוב , חוזרים למשפטים ורושמים שישה עד עשרה סיומים למשפטים הבאים : "כשאני מהרהר כיצד הייתי חש אילו חייתי במודעות רבה יותר ________" "כשאני מהרהר במה שקורה שאני מגביר ב 5 אחוז את מודעותי בפעולותיי _____" וכך הלאה לגבי מערכת היחסים והבעיה המטרידה ... זהו . הבנה של התהליכים היא קריטית וחשוב שלא תיתן לזה להחמיר . אני משוכנע שאתה תמצא אחרי חודש חודשיים את הגורם לבעייה בעצמך . אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות עם האדגר החדש אליו נקלעת . באהבה .

אדון נכבד, במכתבך תארת כי בחודשים האחרונים אתה סובל מיקיצה מוקדמת, משינויים במצב רוחך במשך היום, מתיאבון ירוד, ממצב רוח ירוד ומחרדות. סימנים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות, אך יש לשלול בראש ובראשונה תחילתו של אירוע דכאוני. אירועים דכאוניים הם מצבים שכיחים ביותר, ומופיעים בכחמישית מהאוכלוסיה. הסימנים הם הפרעות בשינה, במצב הרוח, בתיאבון ועוד. אני ממליץ לך לפנות למרכז לבריאות הנפש הקרוב למקום מגוריך באמצעות רופא המשפחה שלך, או לטיפול במסגרת פרטית. ברור ממכתבך כי הסימפטומים מעיקים עליך, וזכותך להרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

מהם הסיכוים במקרה של סכיזופרניה קלה לחזור לתפקוד מלא או כמעט מלא והכונה לחזור לעבודה רגילה, קשרים חברתיים ותפקוד רגיל?

לגב' עצמון שלום רב. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש הקשות ביותר. עם זאת ישנם כאלה המסוגלים, למרות הקשיים, לשמור על תפקוד, לפחות ברמה סבירה. במחקרים ארוכי טווח נמצא כי כשליש מהמאובחנים כסובלים מסכיזופרניה שומרים על תפקוד טוב. הגורמים אשר קובעים זאת הם גיל תחילת המחלה (ככל שהוא מאוחר יותר, כך טוב יותר), תפקוד טרם תחילת המחלה (ככל שהוא טוב יותר, כך טוב יותר), היענות לטיפול, המערכת המשפחתית ועוד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום רב, לפני מספר שנים ישב לידי רופא שטען כי אני מודע לכך שאני זז כל הזמן או מניע ידיים או רגליים ללא הפסקה הוא טען שנתן לטפל בזה למי צריך לפנותעם הבעיה הזו. שאני מודע לה מאד אך לא בשליטה בתודה מיכאל

למיכאל שלום. ממכתבך עולה כי מדובר בבעיה הקיימת מזה זמן רב והכוללת הנעה בלתי רצונית של כל ארבעת הגפיים. למרות שהנעה "עצבנית" של הרגליים בעיקריכולה לנבוע ממצב נפשי, נראה כי במקרה שלך מדובר בבעיה נוירולוגית. אני ממליץ לך לפנות ראשית לרופא המשפחה וממנו לנוירולוג. במידה ולא ימצא מקור נוירולוגי לבעיה, יש מקום לנסות ולברר גורמים נפשיים. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום רב ילדתי שהיא כבת 6 עוד מס' חודשים מדברת לא ברור ובהברות. בתחילת הטיפולים היא אובחנה כדיספרקסית אבל לאחר תקופה של שנתיים המטפלים קבעו שהיא לא דיספרקסית ונכון לעכשיו אין לה אבחנה ברורה. בתחילת הטיפולים חשבו שהיא אוטיסטית אבל גם זה נשלל. היא נמצאת היום בגן שפתי ומטופלת בריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגית ורכיבה טיפולית על סוסים. לפני מס' חודשים שהיא התחילה להתבטא יותר טוב היא התלוננה על רעש שהיא שומעת בעוצמה רבה. לקחנו אותה לרופא בחיפה בשם ד"ר פודושין והוא אמר שאפילו אם היא שומעת יותר מדי טוב אז אין טיפול. לא התייאשנו והתחלנו לחפש באינטרנט ועלינו על שיטת טיפול בשם "טומטיס" שיש בחו"ל. בחומר שקראנו ברשת טוענים שיש קשר ישיר בין שמיעה יותר מדי טובה לבין דיבור לא ברור והברות. שלחנו דואר למרכז בקנדה והא הפנה אותנו למרכז שנפתח בסוף החודש בישראל. שאלתי היא האן אתם מכירים את השיטה הזאת, האם היא ממולצת, האם אין נזק בטיפול והאם יש פתרון רפואי אחר לבעיות של ילדתי. לציין שהיא מטופלת מגיל 1.8 בהתפתחות הילד. ערכנו בדיקת שמיעה מיוחדת במכון ברעננה ושם גילו שהיא באמת שומעת יותר מדי טוב. צורת הטיפול זה הקלטת קול האם והעברת הקול במסננים מיוחדים שהמטופל שומע את הקול כאילו הוא נמצא "ברחם האם" ויצירת איזון מחדש של כל מערכת השמיעה. נכון לעכשיו במכון להתפתחות הילד לא יודעים ל"הצביע" על האבחנה המדוייקת של הבעיה.

לשי שלום רב, לצערי, אינני מכיר את שיטת הטיפול אותה ציינת. העובדה כי גם שבמכון להתפתחות הילד לא יודעים להצביע על הבעיה יכולה, במובן מסויים, לעודד. אם אכן הבעיה נעוצה בשמיעה, שהרי טיפול מתאים יכול לסייע. האם פנית לרופא א.א.ג? מאחל לבתך התפתחות מהירה, ותקינה. ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום . בשל חוסר תקציב אני דוחה טיפול אינטנסיבי בהתקפי חרדה אותם אני חווה לעיתים לא נדירות , לצערי . אני ניסתי לעבור ביו פידבק ואני תוהה על יכולתו של טיפול פסיכודינמי לטפל בבעיות חרדה . ההתקפים הולכים ונשנים בעיקר בשל הפחד הגדול שהתקף יתרחש . אני בעל מודעות רבה לעצמי ומנסה בעצמי שיטות שונות של עבודה על עצמי ברמה קוגניטיבית וכן בהרפיות והן אכן מועילות ברמה מסויימת כאשר אני מתמיד , אבל בזמני משבר כאשר אני ניצב מול אדגרים בחיי שבהם אני מטיל ספק ביכולות שלי להתמודד , אני מתמודד עם מצבים מביכים בהם אני מתקשה לסדר את נשימותיי , קצב פעימות הלב הולך וגובר , אני מתכסה זעה קרה וענן שחור של אי יכולת לחשוב עוטף אותי . כמעט 3 שנים ששאלת המיליון שלי היא האם ניתן לסיים את הסיוט ? ייתכן וגם תשובה חיובית תעזור כי אני לעיתים מתחזק שאני משלים עם המצב , עם החרדות ועם מה שאני . כמו שהתחלתי לספר , יש לי בעיית תקציב ואני רוצה לדעת על טיפול יעיל שתמורתו אתן בזמן השקעה במשהו אחר ( מעבר לשעות העבודה יום - יומיים בשבוע כמה שעות בערב ) אני רוצה לדעת אם משהו מכיר קבוצת תמיכה , אני אשמח להשתתף , שוב ללא הוצאות גדולות ). אני אשמח לשמוע כל רעיון, כי כיום הדבר מפריע לי בקידום מטרות בחיי , בעיקר באלה הקרייריסטיות . מבחינה חברתית , משפחתית הכל כשורה . אני מודה מראש ומברך בחום את כל נותני העזרה המקצועית והאישית כאן באתר , ורוצה מעומק ליבי לחזק את כל קהילת הרופאים במאבקם הנכון והצודק לשיפור תנאי עבודתם. בברכת חג שמח . עילם .

עילם : זה פשוט מהמם כי מה שאתה מתאר זה בדיוק מה שהיה לי ולי אפילו היה יותר גרוע וזה עבר לי ( ברוך השם ) כל תודותי הם לאלוהים האדיר והנפלא... ואני מוכן לעזור לך... ( בעזרת השם זה יעזור ) שלח לי את המספר טלפון , או דואר אלקטרוני אל : [email protected] ואני מתפלל שזה יעזור ...

כיצד ניתן לבדוק מתי מפתחים תינוקות קביעות גודל? מהי החשיבות הרגשית של רכישת קביעות הגודל וקביעות הצורה?

אילן שלום רב, אייני מבין ממכתבך לאיזו קביעת גודל התכוונת. האם לגודל של הגוף? היקף ראש? איברים מסויימים? אנסה לענות במידת יכולתי במידה ותפרט יותר. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אילן שלום רב בקוראי את מכתבך בשנית, עלתה האפשרות כי התייחסת ליכולת של ילד להעריך גודל של עצמים. האם לכך כוונתך? ד"ר אילן טל

כן, כוונתי היא ליכולתו של התינוק להעריך גודל וצורה של עצמים גם כשהם נמצאים ממרחקים ומזוויות שונות.

לד"ר שלום, האם מותר לתת למישהו שנמצא בתת משקל חמור - 43 ק"ג לגובה 1.74 ובנוסך לך יש לו מערכת חיסונית חלשה יחסית. כדורי שינה שאמורים לפתור בעיה של הפרעות שינה על רקע של התקפי חרדה? והאם באמת הכדורים לא ישפיעו על העירנות במשך היום ? (או שלא קיים מצב כזה, והכדורים יכולים לגרום לתפקוד ירוד יותר במשך היום) . בתודה מראש, טום .

טום שלום רב. עקרונית ניתן לתת טיפול על ידי כדורים מקבוצת הבנזו-דיאזפינים ("כדורי שינה") גם לאנשים שמשקלם נמוך, במידה והמינון מותאם למשקל הגוף. לא ברור לי מהי הסיבה למערכת חיסונית חלשה או למשקל הנמוך עצמו, אך התקפי חרדה שלעצמם לא גורמים להפרעות בשינה. הטיפול על ידי הכדורים הללו יכול לגרום להפרעה בעירנות גם במשך היום, תלוי באיזה סוג של כדור מדובר. במידה ומדובר בכדור הפועל לזמן קצר (בונדורמין, קסנקס) והנלקח בלילה, תתכן רק השפעה מינימלית על עירנות במהלך היום. אני ממליץ בחום לשאול את כל השאלות, שוב, את הרופא שממנו קבלת את הטיפול. אנא ודא כי אכן הבנת את תשובותיו, ובמידה ולא זכותך לשאול שוב ולקבל הסבר מלא לגבי התרופות שאתה מקבל (אם אכן המדובר בך). תרגיש טוב! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

הייתי רוצה לדעת לגבי אדם עצבנ מאד שמטופל ב2 lorivan בכל יום - בימים של מתח רב ישנם כאבים בדמוי עקיצות ולפעמים כאב חד במשך יום שלם וכל פעם במקום אחר בראש האם לדעתך יש קשר בין העצבים לתופעה והאם יש צורך בטיפול נוסף? תודה

גק שלום רב. לוריבן היא תרופה מקבוצת הבנזו-דיאזפינים הניתנת בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה ולצורך שינה. לעיתים, היא ניתנת לטיפול בהפרעות סומטיציה: כלומר במצבים בהם אנשים מרגישים מחושים גופניים שמקורם מתח אוו תהליכים נפשיים אחרים. לפני תחילת הטיפול, יש ראשית לשלול כל בעיה גופנית שהיא. רק לאחר שבוצעו הבדיקות המתאימות ע"י רופא המשפחה, ובמקרה שלך גם נוירולוג, ניתן יהיה להסיק שמדובר בכאב ממקור נפשי. להפרעות הסומטיציה הסתמנות מגוונת, כלומר מתח יכול להתבטא במגוון רב מאד של מיחושים גופניים. באם אכן מקור המיחושים הוא מתח, שהרי טיפול ע"י לוריבן במינון שציינת עלול לסייע. אם הטיפול לא מסייע, יתכן שלמרות הכל כן מדובר במשהו גופני, או שהטיפול הנ"ל לא מתאים ויש צורך בטיפול שונה (כדוגמת טיפול ע"י תרופות חוסמות סרטונין). לעיתים, למרות טפול תרופתי, לא מושגת הקלה. לעיתים ניתן לשקול במקביל טיפול בשיחות: בגישה התנהגותית קוגניטיבית או בגישה דינמית. ובמידה והתחלת ליטול לוריבן, ע"פ עצת רופא, נראה כי עליך להתמיד בטיפול זה כעת. במידה ולאחר מספר ימים לא תחוש הקלה, יש מקום לפנות שוב למי שרשם לך א הטיפול ולהתייעץ עימו. מאחל לך כי תרגיש טוב!

גק שלום רב. לוריבן היא תרופה מקבוצת הבנזו-דיאזפינים הניתנת בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה ולצורך שינה. לעיתים, היא ניתנת לטיפול בהפרעות סומטיציה: כלומר במצבים בהם אנשים מרגישים מחושים גופניים שמקורם מתח אוו תהליכים נפשיים אחרים. לפני תחילת הטיפול, יש ראשית לשלול כל בעיה גופנית שהיא. רק לאחר שבוצעו הבדיקות המתאימות ע"י רופא המשפחה, ובמקרה שלך גם נוירולוג, ניתן יהיה להסיק שמדובר בכאב ממקור נפשי. להפרעות הסומטיציה הסתמנות מגוונת, כלומר מתח יכול להתבטא במגוון רב מאד של מיחושים גופניים. באם אכן מקור המיחושים הוא מתח, שהרי טיפול ע"י לוריבן במינון שציינת עלול לסייע. אם הטיפול לא מסייע, יתכן שלמרות הכל כן מדובר במשהו גופני, או שהטיפול הנ"ל לא מתאים ויש צורך בטיפול שונה (כדוגמת טיפול ע"י תרופות חוסמות סרטונין). לעיתים, למרות טפול תרופתי, לא מושגת הקלה. לעיתים ניתן לשקול במקביל טיפול בשיחות: בגישה התנהגותית קוגניטיבית או בגישה דינמית. ובמידה והתחלת ליטול לוריבן, ע"פ עצת רופא, נראה כי עליך להתמיד בטיפול זה כעת. במידה ולאחר מספר ימים לא תחוש הקלה, יש מקום לפנות שוב למי שרשם לך א הטיפול ולהתייעץ עימו. מאחל לך כי תרגיש טוב! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אני לא יודע אם ציינתי כי אנ נוטל תרופה זו -lorivan מזה 14 שנים רצוף. הטיפול עוזר לי באופן די טוב -והשאלה היתה לכ=גבי כאבי ראש מקומיים חדים אשר משנים את מיקומם לעיתים מידי שעות ולעיתים מידי יום-אולם הם באים האותו יום שבו אני מרגיש מאד מתוח או במצב של חובת הוכחה במיקצועי הדורש ממני מתח רב ו והרגשת אחריות גדולה מאד וגורמת לי גם למין רחוף -כאילו יש לי נעליים מצמר גפן ולא רצפה קשוחה- שוב אני מדגיש שהדבר קורה לי מזה 14 שנה ברציפות ללא אפשרות טיפול מסויים שיעצור את התופעות הנ"ל -או את נקודות הכאב בראש המשנות מיקום? מה לדעתך המלומדת דוקטור יש או צריך לעשות -הנני כבר כבן 44 -בריא בדר"כ. תודה שוב

הנני בן 44 , הולך מידי יום 15 ק"מ במהירות 6 קמ"ש . לחץ הדם שלי 110/70 בבקר , דופק 60 במנוחהץ בזמן הליכה מהירה אני מגיע לדופק 120-140 ולאחר מנוחה בת 2 דקות יורד ל- 100 וגם לפחות מזה . הבעיה שלי שלפעמים יש ימים שהלב כאילו מחסיר פעמיה וזה קורה פעם ב- 30-40 פעימות ומצב של יום שאני מאד עצבני -האם יש קשר? עשיתי ארגומטריה ואמרו לעשות אולטראסאונד בלב-אמרו-תקין.אין לי כל כאבים אבל לפעמים אני מרגיש לאחר פעילות יתר של 20 קמ ביום חם מאד מין מועקה בחזה - אני בודק דופק נמוך 60 לחץ יורד גם ל-100/65 האם יש צורך לדאוג או לא להתיחס לנושא-אולי המועקה בחזה נובעת ממאמץ יתר של הריאות ??? אני מצטער על פירוט כל כך ארוך -מצפה לתשובה בכבוד רב ותודה מראש

יקי שלום רב. ראשית, אני מתפעל מן הפעילות הגופנית הרבה שאתה עושה, ונראה כי בריאות הגוף היא נושא אשר מעסיק אותך. שנית, לפי התיאור במכתבך אתה מרגיש מועקה בחזה רק לאחר מאמץ. מועקה המופיעה רק לאחר מאמץ כנראה נובעת מתגובת הגוף למאמץ ולא ממקור נפשי. ברוב המקרים, מועקה הנגרמת גם ממקור נפשי תופיע גם בזמנים אחרים. האם הגברת מאמץ לאחרונה? האם חל איזשהו שינוי במצב בריאותך? שלישית, אתה מדווח כי לעיתים הדופק יורד עד ל 30 פעימות לדקה. מצב זה אינו תקין והוא דורש בירור מתאים. כמו כן ציינת כי הדופק לעיתים יורד עד ל 60 פעימות בדקה, בזמן מאמץ, גם עובדה זו דורשת בירור. לפיכך אני מבקש ממך לפנות לרופא המשפחה שלך עם הנתונים הנ"ל ולהשלים בירור. נראה כי בדיקת הולטר: הבודקת דופק במשך 24 שעות, עשויה להיות מתאימה. אולם רק רופא המשפחה שלך יכול להחליט על כך מכיוון שרק לו יש את התמונה המלאה של המצב הגופני שלך. לבריאות, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

בתשובה לשאלותיך - כניראה טעיתי במספר הדופק שכתבתי- הדופק הרגיל שלי ללא מאמץ-60 פעימות לדקה - לאחר מאמץ ארוך של שעתיים שלוש מגיע עד 120-140 לדקה(לרוב 120) לאחר עליה חדה ועצירה לבדיקה לאחר שעברו שתי דקות יורד הדופק ל-110 וגם פחות מזה לאחר 3-4 דקות יורד ל-80 בערך ולאחר בכן ל-60 בחזרה אין לי כל כאב אן הרגשת מאמץ יתר בזמן ההליכה המהירה של כ- 3-4 שעות -כ- 15 ק"מ אולם מידי פעם -לאחר מאמץ רב של עליות או של יום חם מאד אני מרגיש את הרגשת המועקה בחזה או בריאות והדבר עובר לאחק=ר מספר שעות לגמרי. וכן שאלתי האם קפיצות של חצי פעימה חוסר או עודף מידי מספר ימים במשך פעלות גופנית כשאר כל "קפיצה " כזאת יכולה לבוא מידי 30-40 פעימות ולאחר מספר דקות להיפסק לגמרי-האם זה יכול להיות קשור לעצבים מתוחים מאד-או לבעיה פסיכולוגית או אחרת? 2. האם נתוני הדופק במאמץ מראים על תקינות -האם כדאי להמשיך כך -אני בן 44 ?? מה יכולה להיות תופעת המועקה וה"קפיצות" האם מסוכן?? לחץ דמי 120-80

נערה בכיתה שלי התאבדה לפני חצי שנה, והיא רק בת 17. דיברנו על זה בינינו, חבריה לכתה (ולצערי רק לכתה, כי לא נראה לי שהיו לה הרבה חברים אם בכלל). ובכל אופן בקיצור, הועלו הרבה האשמות הדדיים כלפי עצמנו, כלפי המורים והיועצת, כלפי אולי המשפחה שלה (לדעתי לא אולי), על זה שאף אחד לא היה ער למצוקה שלה. ואז עשינו סקר אנונימי במסגרת סבב פגישות פטתיות, לעניות דעת כולם.., עם היועצת, והתברר שלכתה שלנו יש נטייה אובדנית למדי. (43% כתבו שהם שקלו התאבדות בשנה האחרונה). מה שמביא אותי לשאול אותך, שי, שתי שאלות עיקריות שלא יזיק לי לשמוע תשובות קצת אובייקטיביות עליהן, לשם שינוי. 1)האם זו רק הכתה שלי? 2)ובמי היית אומר שנמצאת עקרונית "האשמה"? בתודה רבה מראש, שיר

שיר שלום רב. צר היה לי לקרא את מכתבך הנוגע ללב, ואני משתתף בצערך על מותה של חברתך לכיתה. נושא האובדנות הוא נושא רגיש העולה שוב ושוב במקומות שונים כדוגמת בתי ספר, צבא, ובחיים הבוגרים. פעמים רבות, לאחר התאבדות של מישהו מוכר, עולים רגשות שונים בקשר לאירוע ההתאבדות כדוגמת ענין האשמה: מי אשם? האם ניתן היה למנוע זאת?, וכן עולים הרהורים לגבי מחשבות התאבדות: מחשבות התאבדות אצל חברים או אפילו אצלינו. פעמים רבות, מוות של חבר מהתאבדות מעלה מחשבות דומות אצל הסובבים אותו. דבר זה עלול להסביר את השעור הגבוה של אלו ששקלו התאבדות בשנה האחרונה. לשם ההבנה של הנושא יש להפריד בין מחשבות אובדן לבין נסיון אובדני. למחשבות אובדניות יש מספר רב של סיבות, חלקן קשורות למצוקות עמוקות, ולא תמיד מדובר ברצון ממשי למות. חלקן קשורות לדכאון, חלקן קשורות למבנה אישיות. לרוב, אנשים הסובלים ממחשבות חוזרות על מוות, מבקשים עזרה. במילים אחרות, הם יוזמים פניה למשפחה, לאנשי מקצוע (יועצת לדוגמא) או לחברים. פעמים רבות אנשים אלו זוכים להקלה מסויימת עם פנייתם. מעשה האובדנות עצמו הוא מעשה הנחשב אלים מאד, גם אם האלימות מופנית כלפי האדם עצמו. אך לא תמיד מעשה האובדנות נובע ממחשבות אובדניות. לעיתים מדובר במעשה אימפולסיבי, כאשר יצר האובדנות מתגבר והאדם לא יכול לווסת אותו. במקרים כאלו, רבים מהאנשים הסובבים את המתאבד נשארים עם תחושה כי "יכלו למנוע את המעשה אך לא עשו מספיק", כלומר תחושת אשם. אישית, אני מאמין, כי במידה וקייות מחשבות אובדן, אפילו אם הם אימפולסיביות, אחריותו של אותו אדם היא לבקש עזרה. איננו יכולים לסייע לאדם שאינו מבקש את עזרתינו. אחרי הכל, אין אנו יכולים לנחש מה קורה אצל האדם מולנו, אלא אם הוא מספר לנו זאת. גם בבריאות הנפש אנו מתמודדים עם בעיה דומה, ויש אחוז מסויים של התאבדויות שאין ביכולתנו למנוע, עם כל מאמצינו. עצתי לכם היא לא להגרר להאשמות הדדיות. אלו מכם אשר להם מחשבות אובדן, צריכים לפנות ליועצת בית הספר. במילים אחרות, אל תוותרו, ופנו בבקשה חעזרה כאשר אתם מרגישים שלא בטוב. אני מקווה שהצלחתי, לפחות במידת מה, להקל עלייך ועל חברייך. מאחל לכולכם, המשך חיים מהנים. ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

הייתי מאוד שמחה אם יכולתי לשוחח עמך אני חוקרת את נושא ההתאבדויות בקרב בני נוער הייתי מאוד שמחה לראות את הסקר שערכתם בכיתה.

רציתי לשאול האם יש גוף או מטפל ,פסיכולוג העוסק במתן יעוץ לבחורה שמעוניינת לדעת יותר פרטים על בנק הזרע וההשלכות של גידול ילד ללא צד שני. מעט השלכות פסיכולוגיות והן בעיות אולי של משרד הפנים (שם משפחה, פרטי האב וכו, מה קורה בנישואיו של הילד האם לרבנות ילד ללא שם אב מהווה בעיה? ...וכו) אשמח לדעת כמה שיותר פרטים אולי יש אתר באינטרנט או מספר טלפון ,מאמרים??! (הגזמתי? (-: ) הרבה תודות

אלמונית שלום. את הפרטים האדמיניסטרטיביים, של רישום בתעודת הזהות לדוגמא, תוכלי לקבל (טלפונית אפילו) במרכזי ההפריה השונים הפרושים בבתי החולים ברחבי הארץ. הסירי דאגה מליבך, הפריה באמצעות תרומת זרע היא מצב שכיח ומרכזי ההפריה ערוכים לענות לשאלות. במילים אחרות, אל תתבישי. אני סבור שבמקומות אלו קיים צוות של תמיכה/בירור נפשיים (פסיכולוג או עובדת סוציאלית), ואם לא, אז הם יוכלו להפנותך למקום המתאים. אני יודע על קיומן של קבוצות לתמיכה לאמהות חד הוריות, אבל אני לא בטוח שזה מה שביקשת. בהצלחה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

המון תודה לך אילן, אכן אעשה ברור טלפוני. היכן קיימים מרכזי הפריה ?ידוע לי על איכילוב, ישנם בתי-חולים נוספים?

ברצוני לקבל אינפורמציה לגבי תהליך לקיחת זרע מבנק הזרע כמו כן חוקים השלכות זכויות וכל חומר אפשרי . אפשרות לקבל אינפורמציה מנשים שעברו את התהליך.

שלום רונה אני מכיר את הנושא מטיפול בנשים במצבך. אני מאד ממליץ על בנק הזרע באיכילוב. מטופלות שלי קיבלו שם טיפול מסור. ד"ר יעבץ מנהל את המרפאה. את יכולה למסור לו שהמלצתי על המחלקה שלו. כיום, הרבה יותר נשים שמעוניינות בילד ואינן נשואות פונות למרפאה וכמו כן זוגות חסוכי ילדים שהבעיה נובעת מבעיה פוריות של הגבר. את צריכה לפנות לאיכילוב לד"ר יעבץ ולברר את הפרוצדורה. הסודיות מובטחת. למרפאות אין מספיק כח אדם לטיפול ויעוץ פסיכולוגי. לדעתי הדבר נחוץ במהלך התהליך. את יכולה ליצור קשר איתי בטלפון 036496371 ואנסה לעזור לך בנושא. בברכה, אמיר

1. האם מוכרת תופעה של גרד בעור על רקע פסיכולוגי (נשללה כל בעיה רפואית) ? 2. אילו דרכי טיפול פסיכולוגי קיימות שאינן יקרות כמקובל ?

אייל שלום, קראתי את מכתבך אך חסרים לי מספר פרטים בכדי לענות על השאלה. בן כמה אתה? מתי התחיל הגרד? האם הוא בכל הגוף או באיזורים מסויימים? האם הוא קשור לעונות? למקומות מסויימים? האם יש בעיה גופנית כלשהי? (שאינה קשורה כביכול לגרד)? האם אתה נוטל תרופות? גרד בעור ממקור פסיכולוגי הוא אבחנה אפשרית, אולם רק לאחר שנשללו בברור כל הבעיות הגופניות או הנפשיות האפשריות. מבחינה נפשית, גרד בעור יכול להיות סימן לחרדה או אפילו לדכאון, ולכל אחד מאלה קיים טיפול שונה. גרד ממקור פסיכולוגי הוא "הפרעת סומטיזציה" לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי. טיפולים אפשריים הם תרופתיים (פרוזק ודומיו), או טיפולים פסיכולוגיים בגישה התנהגותית-קוגניטיבית (מחשבתית). אך איני רוצה להקדים את המאוחר, ויש קודם לשלול בעיות אחרות. אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולרופא עור, לשלול בעיה גופנית, ורק אחר כך לפנות לטיפול במרכז בריאות הנפש, לפי קופת החולים אליה אתה שייך. אני ממליץ לך , למרות הקושי הכרוך בכך, שלא לוותר, במיוחד את הגרד מפריע מאד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אני מודה לך על ההתיחסות הרצינית לשאלתי. לשאלותיך: אני בן 21, הגרד התחיל בגיל 12-13. הוא מופיע בכל הגוף, לפעמים בכמה חלקים בבת אחת ובפעמים אחרות בחלק אחד בלבד. ביקרתי אצל רופאי עור רבים, ביצעתי בדיקות דם, הכל תקין. כמו כן אין לי כל בעיות רפואיות אחרות. לפי המלצת הרופאים ניסיתי לבודד גורמים כגון עונות, זמנים שונים ביום, מזונות שונים שהפסקתי לצרוך לתקופות ניסיון, שיניתי את חדר השינה והתנאים בו - לא הצלחתי לבודד גורם מסוים. בשנים הראשונות טופלתי באנטי-היסטמינים כגון אורקטין, היסמנל, לורסטין. לאחר מכן המשכתי רק כשהיה צורך ממשי, בגלל תופעת הלוואי של נימנום שגרמו לי תרופות אלה. מחכה לתשובתך.

אני מודה לך על ההתיחסות הרצינית לשאלתי. לשאלותיך: אני בן 21, הגרד התחיל בגיל 12-13. הוא מופיע בכל הגוף, לפעמים בכמה חלקים בבת אחת ובפעמים אחרות בחלק אחד בלבד. ביקרתי אצל רופאי עור רבים, ביצעתי בדיקות דם, הכל תקין. כמו כן אין לי כל בעיות רפואיות אחרות. לפי המלצת הרופאים ניסיתי לבודד גורמים כגון עונות, זמנים שונים ביום, מזונות שונים שהפסקתי לצרוך לתקופות ניסיון, שיניתי את חדר השינה והתנאים בו - לא הצלחתי לבודד גורם מסוים. בשנים הראשונות טופלתי באנטי-היסטמינים כגון אורקטין, היסמנל, לורסטין. לאחר מכן המשכתי רק כשהיה צורך ממשי, בגלל תופעת הלוואי של נימנום שגרמו לי תרופות אלה. מחכה לתשובתך, אייל =================================================================== ד"ר אילן טל כתב/ה: ------------------------------- אייל שלום, קראתי את מכתבך אך חסרים לי מספר פרטים בכדי לענות על השאלה. בן כמה אתה? מתי התחיל הגרד? האם הוא בכל הגוף או באיזורים מסויימים? האם הוא קשור לעונות? למקומות מסויימים? האם יש בעיה גופנית כלשהי? (שאינה קשורה כביכול לגרד)? האם אתה נוטל תרופות? גרד בעור ממקור פסיכולוגי הוא אבחנה אפשרית, אולם רק לאחר שנשללו בברור כל הבעיות הגופניות או הנפשיות האפשריות. מבחינה נפשית, גרד בעור יכול להיות סימן לחרדה או אפילו לדכאון, ולכל אחד מאלה קיים טיפול שונה. גרד ממקור פסיכולוגי הוא "הפרעת סומטיזציה" לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי. טיפולים אפשריים הם תרופתיים (פרוזק ודומיו), או טיפולים פסיכולוגיים בגישה התנהגותית-קוגניטיבית (מחשבתית). אך איני רוצה להקדים את המאוחר, ויש קודם לשלול בעיות אחרות. אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולרופא עור, לשלול בעיה גופנית, ורק אחר כך לפנות לטיפול במרכז בריאות הנפש, לפי קופת החולים אליה אתה שייך. אני ממליץ לך , למרות הקושי הכרוך בכך, שלא לוותר, במיוחד את הגרד מפריע מאד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום לך ד"ר אילן טל לידיעתך תסמונת ודרך הטיפול במבוגרים הסובלים מADD מתוארת בצורה ניפלאה בספר " מריטת עצבים" ספר חדש התנ"ך של הלוקים בתיסמונת, ועוד, אנשים כאלו מטופלים בסדנא מיוחדת ב"מעגלים "שבתל אביב.

רותם שלום, תודה רבה לך על המידע, במידה ויפנו אלי אנשים נוספים לגבי הנושא, אפנה אותם לספר, לאחר שאקרא אותו. אודה לך באם תוכלי לספר לי מהי סדנת מעגלים, למי היא מיועדת, מה מתרחש בה והיכן היא מתקיימת. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

תודה על תשובתך הסנדא מתקיימת בלבונטין 7 בתל אביב רותם

תודה, אני חולת לופוס וFMS כמו כן אחרי כריתת שחלות יש לי בעיה להירדם, אני מתעוררת המון ולמרות התיק הרפואי שלי צב הרוח לא ירוד .....רק שיש כאבים וזה ליגיטימי ......אני חושבת. אני לוקחת 0.25X 2 שבוע כבר ולא כ"כ מרגישה בהבדל, מה דעתך ומתי אחוש בהבדל? יש טעם בנטילת הכדור? כיוון שאני בקושי קמה בבקר ולכן הוא ניתן לי בידיעה ברורה שהוא לא ירפא את תחלואותי רק יתן לגופי יותר לנוח ובתקווה ליותר אנרגיה בבקר. תודה

אלמונית שלום, ראשית, ציינת במכתבך כי את חשה כאבים וזה לגיטימי. האמנם? אכן מחלות שונות יכולות לגרום כאבים, אך אם זו הסיבה שבגלללה את לא נרדמת, אז כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי כדורים נגד כאבים. במקרים רבים ניתן להתגבר על כאבים, גם אם הם חזקים. זכותך לקבל את הטיפול הטוב ביותר האפשרי, במסגרת קופת החולים. העובדה שאת לוקחת קסנקס פעמיים ביום יכולה להצביע על כך שהוא ניתן לך במטרה גם להרגיע ולא רק כדי לקדם שינה, שהרי את נוטלת אותו גם במשך היום. אני ממליץ שתבררי זאת עם הרופא שרשם לך את התרופה. אכן, קסנקס גורם לעייפות, ויתכן שזה הגורם לקשיי הקימה בבוקר, גם אם המינון שאת לוקחת הוא מינון התחלתי. הכדור אמור להשפיע בטווח המיידי, כלומר תוך מספר ימים, ולפיכך היית אמורה לחוש באיזו שהיא הקלה. מכיוון שאת מתארת שאין הקלה, יתכן שהמינון לא מספיק, או שהפרעת השינה נובעת מסיבות אחרות ברקע (המחלות הגופניות, כאבים, הפרעות חרדה וכד'), או שהתרופה לא מתאימה (ישנן תרופות אחרות לקדום שינה). לפיכך אני ממליץ לך לפנות שוב לרופא ממנו קיבלת את התרופה ולברר את הדברים הללו. מאחל לך בריאות שלמה ושינה טובה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום שלחתי הודעה בנושא זה בעמוד הקודם, אך כנראה שבטעות לא שמת לב ודילגת ,ללא מתן מענה. אנא התיחס אל שאלתי וענה לי. הנושא מאד מטריד ובעיקר זקוקה להבהרות.

לרונית שלום השבתי לך ראי תגובתי בברכה שי קולין

שי קולין שלום אשמח לשמוע על ההשלכות של גידול ילד כהורה יחיד. בעיקר מההבט הפסיכולוגי של הילד וגם מעט ממבטו של ההורה. תודה רונית

שלום שי, מתוך סקרנות בלבד (ולא מתוך הטלת ספק בכישוריך): האם אתה פסיכולוג קליני? ואם לא, מהי הכשרתך? תודה.

שלום גלי אני שמח שאת מיתעניינת בי ובהכשרתי. אני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית (ביולי השנה אסיים את לימודי). אם תרצי לדעת פרטים נוספים עליי ליחצי על האיקון "שי קולין" בפורום. בברכה שי קולין

לגלי תיקון טעות חפשי בארכיון של המגזין כתבה כלשהי שלי, וליחצי על האיקון שי קולין. שי קולין