לרחל רחל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/05/2015 | 13:21 | מאת: הילה

היי רחל רחל מה שלומך? בואי נסכם שאני מנסה לכתוב לך..... אם זה יוצא עילג/תוקפני/לא לעניין,אני מתנצלת מראש. אני מרגישה מאוד חסרת ביטחון כשאני כותבת למישהי אחרת.... אז..... אני קוראת אותך תקופה ארוכה את הלבטים הקשיים לפעמים היה נשמע לי שלבוא לטיפול בשבילך זה ממש שורף בפנים... ובכל זאת הלכת ולא וויתרת.... הדרך שלך לא פשוטה. הניסיון לתת אמון ולסמוך..... כמה זה קשה והפכפך..... גם אצלי זה יכול להתהפך בשניות..... זוכרת שאודי פעם כתב שרצף יוצרים על ידי נקודה ועוד נקודה..... מכירה את זה עם ילדים? שככה הם לומדים אותיות ומספרים? ראיתי שיש לך טיפול, לא הצלחתי להבין- זה אותו מטפל? או משהו אחר? שלך, מקרוב, הילה

11/05/2015 | 18:46 | מאת: אביב 11

רק להגיד לך שאת מדהימה וכמו שכתבתי לך הבוקר את רגישה, חכמה ואמיצה ... כל הכבוד לך

11/05/2015 | 23:28 | מאת: רחל רחל

הילה, יקרה!! אני שמחה לקבל ממך תגובות.. וגם אם לפעמים התוכן לא נכון בכלל לאדם שכתבת לו- כיף לך לראות שבכלל מישהו חשב עליך והתייחס למה שאתה עובר... אז תודה בכל מצב1:) המילים שלך נכונות ונוגעות בי. משהו שם באמון הבסיסי שלי בעולם- פגוע. וזה התגלה בטיפול מכאיב ביותר. הפחד להיחשף. הפחד לגלות חלקים בך שהודחקו. הפחד לשמוע מילות אשמה. הפחד מדחייה. הבהלה מקשר. כמה שזה סותר והפוך- והופך את זה ליותר קשה ובלתי אפשרי- זה הבהלה המטורפת מקרבה, ומצד שני- הפחד שידחו, שיגידו לי שלא רצויה.. אז איך זה קרה שהתחייבתי? הייתי בתהליך של סיום, והפגישה האחרונה החלה להתקרב.. ופניתי לאישה יקרה שגם היא מטפלת, בהקשר אחר, והיא שאלה אותי מה שלומי, ודיברנו כמעט שעה..כשהיא מחזקת אותי שהצעד שנראה שאני רוצה ומוכנה זה להיפרד, סופית. ולעמוד בזה. והתחלתי לבכות בכי היסטרי. של ילדה, תינוקת..בלי יכולת להירגע.. ואמרתי לאותה אישה שלא מסוגלת לחשוב על לעזוב באמת, אפילו שמעבדים פרידה. שלמרות שיש שם הרבה חוסר, יש שם משהו. אני לא לבד בעולם. יש מישהו שאני יכולה לבכות לו, והוא יקשיב, ולא יאשים.. והיא "אילצה" אותי לבחור. ולהתחייב. ובכיתי. והתחייבתי. לכל התנאים שלו. התחייבתי להגיע לטיפול, לפחות לארבעה חודשים הקרובים. לעשות את המקסימום שלי. ואחרי זה נראה מה יהיה הלאה.. נכון שיהיה בסדר????? נכון??? אני מפחדת ממה יהיה....... רחל.

12/05/2015 | 12:10 | מאת: הילה

היי רחל. שולחת חיבוק ענק לדרך החדשה-ישנה. קודם כל בחרת. בחרת לסמוך ולתת אמון לארבעה חודשים הבאים. אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך וזה לא משנה כרגע.... מנסיון שלי תראי את זה יום ביומו ושבוע בשבועו. ואם יהיה לך קשה אנחנו כאן... ואולי זה יהיה אחרת? מכירה את התוכנית גולשי ספות? באחד הפרקים דיברו על התחייבות. הבחור באחת ממדינות המזרח לא זוכרת.... הוא אומר כוחות על אין לספיידרמן/או בסרטים. כוחות על יש למי שמתחייב. מה את חושבת? ואביב את אף פעם לא נדחפת.... איתכן, הילה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית