מובסת וגם אותך

הפסדתי ...חבל

כן הייתי מובסת כן שלחתי למרות שידעתי שזה אבוד ..מתוסכלת כואבת מפוחדת לבד שלחתי יד להאחז כדי ליפול..והאמת אודי זה עזר. שלחתי עוד ידיים עד שהצלחתי לאסוף את כל הכוחות שהיו ..הבוכים הפוחדים, המורדים, הכועסים כולם ...לנסות לעלות עוד חצי מדרגה .. מודה שהצעד שאני עומדת לעשות מפחיד, משתק מדיר שינה מעיניי כבר כמה ימים. אבל ברגע שאני יעבור את המחסום הזה אני מקווה ומאמינה שהחיים שלי רק יכולים להשתנות. זאת אחיזה ברוע , בפגיעה , בתוצאות השלילים שלה, זה להיות במקום נוקשה כלפי עצמי מבלי לקבל שככה למדתי ככה ידעתי..וזה אומץ לנסות ללמוד אחרת. כל כך מקווה שהיא לא תראה אותי באור שלילי...אודי זוכר את השיר של אהוד בנאי, נכון שגם למי שהיה שם על קצה התהום ובתהום מגיע חיבוק והכלה גם אם הייתה לו בחירה...

אביב, מה קרה ? שתפי אותי.

מרגשת באמת , יודעת שקשה לך ואת לא כותבת על עצמך בכלל. בכל זאת הושטת לי יד ..תודה יקרה . היה רגע קשה, אפילו יותר מרגע ..נאחזת,מנסה לעלות עוד חצי מדרגה זה כל כך קשה ..אבל אני אצליח . מה איתך יקרה?

מקווה שהוטב לך בנתיים.

כן רוני הוטב לי, הושטת היד שלך גרמה לי לחיוך וטוב בלב . זה מרגש ששלחת יד לאחוז בי, לעזור, להיות שם עבורי, כשקשה לך כל כך.תודה לך. מקווה שהטוב ממשיך להיות אצלך ...

כתבת שאת יודעת שתצליחי. גם אני יודעת. שתצליחי. שלך, רחל.

מה שלומך? דואגת לך. רואה את הכוחות שלך והאמונה שאת יודעת שאפשר לעלות חזרה.. וזה משמח אותי בשבילך.