אני לא יכולה יותר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה לא בשבילי ההתמודדות הזו כל פעם מחדש. לא רוצה לבד וכנראה שגם לא יודעת לבד.. כל פעם מחדש אותו סיפור... נגמר לי הכוח. אני עושה כל מיני דברים בחיים שהם כאילו לטווח יותר רחוק מהעכשיו ואז אני תוהה לעצמי למה. למה בכלל לחשוב על העתיד? נאי גם ככה לא מעוניינת בו. אולי משהו בתוכי כן מאמין כי אני לא חיה כאילו אין מחר.. טוב אין לי כבר כוח, מרגישה שחפרתי. רק רציתי להגיד שרע לי וזהו. ואני שונאת את החיים האלו ווש\נאת להיות לבז. שונאת
הי חנה, אני משער שזה קשור לפגישה שהייתה הבוקר? את זוכרת מה אני אומר לך תמיד? אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולהרגיש רע ואפשר לפעול כדי לשנות. לפעול ולשנות. שנאה יכולה להיות מוטיבציה טובה לזוז מהמקום... אודי
חשבתי שזה ברור שכל הודעות סופ"ש שלי קשורות לזה (: כמו שאמרת, התשובה שלך מתאימה גם למקרה הזה.
חנה יקרה מקווה שבכל זאת עברה שבת נעימה ... איתך
בסוף היה בסדר, אבל הדרך לשם בלתי נסבלת עבורי. ותכף שבועות שצמוד לשבת ואני מעדיפה למות מאשר לנסות לחפש את עצמי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
