סליחה מראש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
על ריבוי ההודעות בזמן האחרון... נכון צריך להתגבר על מיכשולים כי אין הרבה ברירות אחרות.. אבל כשבאה אחת ועוד אחת ועוד אחת..זה מתיש ומעיף נורא. אחד הרופאים המטפלים שלי נוסע לשנתיים לחו"ל.. כדרכם של הרבה רופאים לעולם לא הפריע לי הענין ועכשיו אני פוחדת מליפול שוב בין הכסאות..לקח לי כמה שנים וכמה רופאים לעבור בתחום הזה עד שמצאתי רופא שמוכן לעזור ולתמוך גם לחולה שנמצא כל הזמן מחוץ לקופסה ולא לראות רק אוסף של חלקים מקולקלים ועכשיו פתאום זה נורא מפחיד... כדי להסביר לך איך אני ניראת לרופאים שמבחוץ..טופלתי פעם אצל רופאה בקהילה שהסבירה לי בצורה מאד יפה ומכובדת שאני מקרה מסובך מידי לקהילה והעבירה אותי למרפאות חוץ..תמיד עזרה כשנתקלתי בקושי מסוים..עכשיו פניתי אליה בשאלה למי כדאי לעבור אחרי שהרופא יעזוב היא נתנה לי שם של רופאה בכירה במרפאות אבל דאגה להוסיף..תזכרי שגם היא עם כל הניסיון שלה לא נתקלה בחולים מסובכים כמוך... שמעתי הרבה פעמים מהרופאים [למרות שידוע לי שזה לא נאמר חלילה מרוע] שאני חולה מאתגרת... ומודה ההתמודדות קשה פיזית ולשמוע את זה קשה נפשית.. שוב סליחה אבל הרגשתי קל יותר אחרי שכתבתי ...תודה על הכל
הי מחדש, טוב שלפחות אפשר טיפה להקל. וטוב שיש גם רופאים שמצליחים לראות אדם שלם ומסוגלים לתמוך ולעזור גם אם זה לא מתאים לתסריט. אודי