גולם יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קראתי אותך אנסה לשתף קצת מבלי לחשוף אותי לכן רציתי מיילים . כן יקרה מבינה אותך מנסיון שלי בכל פעם שהתעסקתי ביחסים בני ובינה זה היה משהו אחר מאחורי . על העבר הגעתי בשביל x די בהתחלה אמרתי לה נראה לי שגם אבא. ועזבתי ככ נבהלתי שהיא ניסתה לגעת וברחתי וישר סימסתי לה שרוצה עוד פגישה אחרת לא הייתי חוזרת. ואז אמרתי לה שעל אבא שלי לא מדברים ככה ... ועברה עוד שנה ועוד אחת ובכל פעם אמרתי ניראה לי ככה וניראה לי ככה אבל לא .. החלקים שלי שלחו לה מיילים ולא דיברתי ..אחרי כמעט שלוש שנים הסכמתי להיות שם איתה יחד בפעם הראשונה ...ומאז עברו עוד הרבה מים ...לאט יקרה בקצב שלך אבל תזוזי כל הזמן למעלה . לא לעמוד במשבצת ..אולי תיכתבי לה את העבר שהיא תקרא בפגישה ...לאט לאט עוד ..היא יודעת זה כבר לא סוד והיום מותר לגלות ..היום מותר לספר ... זה מפחיד פצצות זה מעיר מתים במקרה שלי אבל זה שווה כל רגע . סומכת עלייך הסדק בגולם כבר נהייה חריץ אני חושבת שאת בדרך הנכונה ..רק תפסיקי לברוח מהטיפול תיתחייבי לו ,אני יודעת שזה קשה . אבל יש לך מטפלת מדהימה וקשר טוב ...אז קדימה ..מחבקת
תודה ענקית על כך שאת מבינה. ומענין אותי אם שאת כותבת לי את מבינה את הדברים לגביך? שאת כבר צועדת קדימה למעלה, בלי התרסקויות?
עדין יש התרסקויות ונפילות ובורות ..והמון פעמים אני על קצה התהום ...אני מנסה תמיד להבין להתקדם להיות לא תמיד זה עוזר ואז היא דוחפת זה כואב ומטלטל .אבל אין ספק שאני לא במקום שהתחלתי לפני חמש שנים ...חיבוק