סיום טיפול - אז זהו שלא

שלום אודי, אני בטיפול 11 שנה (!!!). הגעתי לטיפול מפורקת, ובמהלך הטיפול ובזכות הטיפול סיימתי לימודים, התחתנתי וילדתי (היא אפילו נכחה בברית). השגנו את מטרות הטיפול ממזמן אבל אנחנו לא מצליחות להפרד. אני בעיקר, אבל יש לי הרגשה שגם היא. פעם נפגשנו 3 פעמים בשבוע ועכשיו אנחנו נפגשות פעם בשבוע וגם משוחחות בטלפון. אני מרגישה שאני חייבת אותה בחיים שלי בשביל להיות בטוחה. היא ממלאת בחיים שלי פונקציה של "אימא טובה". היום צריכה אותה בפחות אינטנסיביות אבל עדיין צריכה. מאוד צריכה. היא מבחינתה אומרת שתמשיך לטפל בי עד שאני לא ארצה / אצטרך. מה דעתך? האם נתקלת במקרה כזה? תודה, שונית

אני אמנם חמש שנים, אך היא אמרה לי בדיוק אותו הדבר, שהיא תטפל בי כמה שארצה, אצטרך...זה דווקא נשמע לא רע להיות יחד, את הרי לא כותבת שזה כל כך אינטנסיבי בניכן והקשר משתנה...אז זה דווקא נשמע לי מאוד נכון עבורך. בהצלחה.