מדוע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מנסה לבד, לא מסמסת ולא כלום..מאז השיחה של "לעשות שיקול דעת מה דחוף...." אז היום לפני שמחר נפגש כתבתי כמו מברק, "שבוע הבא לא אגיע..מחר לחוץ אבוא. מבלבל הכל ובבקשה תראי אותי :( מנסה לבד...לא דחוף.סליחה." אני רוצה שתראה אותי שאין פתאום יותר כלום בין הפגישות שמנסה להחזיק לבד, שמנסה להעלות למודע שהיא פה תמיד.......כלכך קשה לי...ומרגישה שלמרות שבפגישה נפתחת היא לא רואה או מבינה שזה גם סוג של "דיאטה" צמצום מעצמי במשך השבוע והרבה לא נאמר כי עד הפגישה נעלם לי הרצון או הצורך בה...משהו קורה לי אודי...מה קורה? מבלבל אותי הצורך והרצון הדחוף ושאינו דחוף.....מדוע כשמנסה לבד היא לא רואה? היא לא אומרת על זה כלום...רוצה שתראה אותי :( ש.........לא יודעת מה. רק קורים דברים ואין שותפה להכל רק לקצת כי אין זמן.....ומוזד מבלבל וקשה הדרך החדשה :( מדוע זה כה קשה? :( עצוב גם....כאילו נמחק קשר ישן ומתחיל משהו אחר.......ואין חברה מבחוץ לשתף למה לא מסוגלת לזה? משהיא אחרת במקומה לפחות? אוףףףףףףףף
הי מיכל, אולי באמת מתחיל כאן משהו חדש. אני חושב שייתכן ואת לא "לא מסוגלת" אלא מסתגלת. וכדאי להגיד לה מה שכתבת כאן, על הרצון שתראה אותך ואת הניסיון שלך. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
