הילה יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רק עכשיו ראיתי את הדילמה שכתבת שם למטה . זאת באמת דילמה קשה שלי היא נחסכה כי הצלחתי להיזכר ולהבין הרבה הרבה שנים אחרי מותו והוא עדין חי בתוכי ומפחיד אותי . השאלה הכי חשובה מה זה ייתן לך, האם זה ייתן לך שקט נפשי, האם מישהו משאר בני המשפחה יהיה איתך יהיה אמפטי אלייך. אם את חושבת שתעמדי בזה, שיש לך מספיק כוחות נפש ושזה יעזור .. ככה או ככה ברור שזאת סוגיה שבטוח עולה בטיפול. היה לי רצון ענקי להתעמת עם אמא, כשהבנתי שהיא חיה בעולם שלה ולי זה לא ייתן כלום ויתרתי. אני איתך שולחת חיבוק אם נכון לך ויד להזכיר לך שאת לא לבד יש מי שמלווה אותך בדרך הזאת.
אני מתלבטת כבר 30 שנה. נראה לי שאין תשובה טובה. אולי רק פחות גרועה...