אודי תודה

על המילים הקסומות הכל כך נוגעות. מסתכלת על מה שכתבתי כאן בשבועיים האחרונים ומבינה עד כמה אני לא מאוזנת. סליחה שמשגעת אותך כל כך הרבה. מפחדת להגיע אליה מחר. מפחדת ממי שיבוא, שלא אצליח להחזיק. זוכרת שחייבת להביא את כולם ולא לחסום פוחדת שהיא תשתלט על המרחב. היא שוב לא לבד, שוב חזרו הקוצים והיא דוקרת. למה הם חזרו שוב ההרסנים האלה. לא רוצה אותם (יודעת שהם חלק ממני )יותר נעים כשהם אינם. אודי, כל כך רוצה לברוח, כדי לא לפגוע, כדי לא להגיע למצב קשה . מעדיפה לא לבוא, רק לא להיות שוב במצב שפוגעת בה ..בשתיקה , בכעס. ברור לי שאני יבוא, גם יודעת שנעבור את זה, סתם עוד אבן נגף בדרך.. שונאת את זה, שכדי להתאזן צריכה אותה ומגיעה כל כך לא מאוזנת, שלא נותנת להתקרב ... הכי קל(מוכר)לברוח .. מנוחה נעימה אודי ובאמת סליחה שכותבת כל כך הרבה, זה פשוט משאיר אותי בשפיות יחסית .

אביב. את מקסימה!!