איזה כיף לקבל שיחה מ"חברה"

אתמול כדי שלאול אותי מה אני עושה היום כי מי שהיא הייתה אמורה לטייל איתן היה בסימן שאלה ואז לשמוע ממנה שכנראה היא נוסעת.. ואני- צנצנת. ואחת אחרת ששבוע שעבר כבר סיפרה לי שתכנון שלה עם שתי חברות שלה נוספות לא בטוח יצא ואם אכן כך היא תרצה לטייל איתי ובסוף הן כן יצאו, אבל בסדר שאף אחד לא חושב להזמין אותי.. ואל תגיד לי עכשיו אודי למה אני לא שואלת אם אפשר להצטרף. כי בסיפור הראשון אמרתי לאחת מהן שיגידו לי אם הן עושות משהו.. ובשני אני לא בקשר עם שתי הבנות הנוספות. זה לא משנה שאת שתיהן הזמנתי לצהטרף אליי שבוע שעבר לים, נכון?! ועוד אחת, שיודעת לבקש ולשאול מה שהיא צריכה ואפילו טורחת לומר לי כל הזמן ששנים לא נפגשנו אבל כשאני מנסה בקטנה ליזום משהו כי אני יודעת שזה אף פעם לא יצא לפועל ולא רוצה להתאכזב כל פעם מחדש, היא מכובן מתרצת לי תרוצים שאין יל כוח וכו'. ומעניין שבדיוק תו"כ היא שולחת לי הודעה אם יש לי איזה שמהו שהיא צריכה. וכשראייתי את ההודעה שלה הרגע קיללתי אותה.. אז אל תגיד לי שאני לא מנסה. ונכון שאתמול היה טוב אבל זה נשכח. ובאמת שלא מצליחה לזכור את זה.. ועכשיו אני רק בוכה ובטח שלא רוצה להיות איפה שאני נמצאת עכשיו אבל אין לי ברירה טובה יותר. אז אשאר במיטה ואעשה עצמי ישנה, אולי עד מחר בבוקר..הלוואי ויכולתי עד בכלל.. ואפילו לא יכול לומר לך חג שמח ושתהנה במדבר.. כי הכל פשוט חרא