לאביב

היי אביב, ודאי שמגיע למטפלת שלי קרדיט..היא מטפלת מעולה... לדעתי, היא אלופה בתחומה. ויש לה שיטות טיפול מעניינות, ומוזרות... ואם היא לא הייתה מטפלת, אז היא בטח הייתה שחקנית באיזה קברט עם המון אורות צבעוניים ומוזיקה רועשת ומצב רוח טוב. וכולם היו עומדים בתור לבקש ממנה חתימה, ומוחאים לה כפיים ומגישים לה פרחים... (כמובן שהיא לא מושלמת,והיא די רעה אליי לפעמים..ומקניטה אותי) אבל אני עייפה אביב, והכל מסובך...וככל שאני "שוקעת" בטיפול , אני מרגישה שאני מתרחקת מדברים אחרים שחשובים לי. והמאבק הפנימי הזה , קשה לי איתו ואני מתייסרת. והכמיהה , והגבולות המתסכלים, והאגו הפגוע והמטופש שלי שמרגיש שהוא קונה יחס בכסף. אני מרגישה שיש לי "רעש" בראש שאני לא מצליחה לכבות, והאוזניים שלי שורפות והראש שלי כואב. אולי הפסקה, אולי פרידה..אני לא יודעת.. אני פשוט רוצה קצת שקט.

יקרה אני כל כך מבינה את הרצון לשקט אבל זה שוב בריחה תמצאי את השקט בתוך הטיפול אל תברחי תיראי חיפשתי היום אורה לך ולרחל והיה לי קשה אז עזבתי בדצמבר או בינואר הייתי שבורה ורציתי לברוח את יקרה עודדת אותי להישאר. אני יודעת שזה קשה אני שם בתוך התהליך לא צנחתי מאיזה עולם אחר . הדבר היחידי שאנחנו יכולות לעשות זה להגיע לטיפול ולדעת שהיא שם עבורנו. זה המאמץ העיקרי אסור לוותר מאחלת לך יציאה מהמצרים שלך ושתעברי את קיר הפחד .

תודה רבה..את צודקת..נחמד שיש את הפורום הזה כדי לעזור ולהיעזר