געגועים ...אולי טריגר

מתגעגעת לאבא לאמא למשפחה ...שכאילו הייתה אבל האמת שאף פעם לא הייתה .באידליזציה שלי היא הייתה. איך אמרה לי חברה שאמרתי לה על הפגיעה ..קינאנו בך שהיית קטנה תמיד עשית ככה שאצלך הכל כל כך טוב וההורים הכי טובים . אז כן היה בהם טוב והוא היחידי שהתייחס אלי והייתי מיוחדת ואחר כך בעט כמו לא מכיר שלא לדבר על המחיר ששילמתי ועדין משלמת כדי להיות מיוחדת ... אז לא אוהבת ולא שונאת וכל כך עצובה וכל כך מתגעגעת לילדה שהייתה לה אמא ואבא שאהבו אותה לפחות בדמיון שלה ...וכן הוא הנטישה הכי גדולה שחוויתי בחיי ואני ממשיכה להיות בת טובה ושותקת . וחג ואני הולכת ומחייכת לכולם כאילו כלום כאילו לא מת בי בפנים ..ממש אירוניה כואבת... אז מה זה אומר עלי ..אלוהים כמה שאני שונאת את עצמי , מיום ליום זה נעשה יותר ויותר גרוע וכל כך בא לי אבל אני לא... שבוע שעבר אבדתי שליטה לגמרי מתוך השיגעון יצאו קולות מפחידים שיתפתי אותה, ושאלתי מה היית עושה עם היית שכנה שלי היא אמרה שהייתה מזמינה משטרה. פעם היא הייתה אומרת לי כמה אני מדהימה וכמה היא מעריכה אותי זה היה לי קשה לשמוע לא יכולתי להכיל היום היא שותקת לאט לאט היא מגלה מי אני ...גם אני מגלה מי אני וככ לא אוהבת את מה שרואה במראה .. מתגעגעת לעצמי למי שחשבתי שאני למי שהייתי גם אם זאת הייתה מסכה.