הסגירה של הטיפול לא הייתה סגירה..

לפני סוף הפגישה, שאלתי אותו יש לך מילות סיום, ברכה בשבילי? והוא הנהן בראש לשלילה, ואמר תחשבי שוב.. על מה אחשוב? אין למה לחשוב. יודעת למה זקוקה, ויודעת שהוא, מסיבותיו שלו, לא יכול לאפשר לי את זה, והוא יכול רק פגישה חמישים דקות בשבוע וזהו, ולי זה לא נכון, בייחוד לא בתקופות שקשה לי יותר.. ואני מרגישה שלא הייתה סגירה של הטיפול, שזה כזה באוויר, וכתבתי לו אחרי הפגישה שזקוקה לסגירה הזאת, ושחשוב לי שיעשה זאת, בדרכו שלו. אבל הוא לא הגיב. זה לא אמור להיות ככה אחרי שלוש שנים של טיפול. לבקש שוב?? ביקשתי ממש יפה. לשחרר ודיי??? פשוט לשכוח ולנסות להמשיך הלאה? גם אם לא אמר שום מילת סיום ושום ברכת הדרך??? רחל.