לא, אודי..לא חושבת...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/03/2015 | 00:05 | מאת: רחל רחל

אני לא חושבת שצריכה פסיכואנליזה. של 3-5 מפגשים בשבוע. גם לא רוצה.... כן חושבת שאם בתקופה מסוימת יותר מורכב, אז אפשר להרחיב מעט את הגבולות, ועדיין בתוך גבולות. אני קוראת פה בנות שמשתפות במה המטפל מאפשר להם, מכירה אנשים בטיפול ושומעת איך המטפלים שלהם נוהגים.. וזה קצת קשה שאצלי זה אחרת..:( אבל יהיה בסדר...בכל דרך.. מקווה לפחות... רחל.

לקריאה נוספת והעמקה
22/03/2015 | 08:43 | מאת: אביב 11

בבקשה אל תיפלי למקום של השוואות הדשא של השכן לא תמיד יותר ירוק באמת ..את לא מכירה את כל הסיפור לי הייתה הכלה של 24/7 זה היה בשבילי נורא . היום בגבולות מאוד נוקשים גם סמסים בן הפגישות אין טוב לי אני ביקשתי אותם .הכל ברור לי ולכל חלקיי בלי להתפזר והכל מגיע לפגישה . את שונה נטע שונה אני שונה מיקה שונה כל אחת והגבולות שלה .תסתכלי על הטיפול שלך על ההתנהלות שלך ותילחמי על הטיפול הוא ההורה המורה הוא מציב את החוקים תאמיני בו רק אחרי שתאמיני בו תוכלי לעשות עבודה .לי הוא נשמע אחלה מטפל ונישמע גם שיש לכם כימייה טובה שווה להלחם על הטיפול הזה .

22/03/2015 | 12:12 | מאת: הילה

היי רחל קוראת אותך ואת הלבטים והמלחמה וההתשה אני לא רוצה לקחת צד רק להדהד אולי מנסיוני.... אני הייתי בעבר אצל מטפלת מדהימה שלא התאימה לי ועזבתי אותה והיום אני כבר כמה שנים עם שלי......האבא המאמץ שלי...., מצד שני גם אצלו היו עזיבות וחזרות ושוב כעס וספק נטישה וחזרה.... מאמינה שאם תנקי את כל הקולות ותצללי לתוכך תדעי את התשובה.... איתך! הילה

22/03/2015 | 12:47 | מאת: שירה

סליחה,אבל זה נשמע כבר קצת כמו עבודת אלילים.מי אמר שבאמת תמיד שיקול הדעת של המטפל נכון? זוכרת הודעות קודמות של רחל,ודווקא התרשמתי שיש שם בעיה גדולה,ונראה לי מוזר שמטפל לא מוכן לשתי פגישות בשבוע,בדרך כלל זה מקובל לגמרי ואפילו מוצע בתקופות קשות. אני כמובן לא מכירה את כל התמונה,אבל תחושת הבטן שלי כבר מזמן שיש כאן בעיה אמיתית( קשר מקביל של עבודה, מטופלים אחרים שהמטופלת מכירה, אמירות פוגעות,חוסר זמן וחוסר פניות ועוד). למה לשכנע כל הזמן שזה קשר מיטיב? זו ממש אמונה דתית אצל חלק מהמגיבים,וזה מוזר לי.אני לגמרי מאמינה בקשרים מיטיבים,ובגבולות,ובאפשרות לשינוי.אבל לפעמים יש גם בטיפול קשרים הרסניים,וכדאי להכיר בכך.לפעמים,לא תמיד כמובן.יש גם קשרים נפלאים.ואם משהו לא מסתדר וכל כל מכאיב המון זמן,ושוב ושוב,לא כדאי לחשוב על טיפול אחר?הטיפול בגדול אמור להיטיב

22/03/2015 | 20:18 | מאת: מימה

מי אמר שזה מה שהכי נכון וטוב? גם עלי ניסו לכפות גבולות ככה. להכתיב לי. זה לא הרגיש נכון ומתאים בכלל. מה זה 'תאמיני'? למה להאמין? מטפלים הם לא אלוהים ובכלל יכול להיות איך עוד כמה שנים יכתבו מאמרים איך הגבולות של היום כבר לא מתאימים לאופי הבעיות של המחר. אני ממש לא מחזיקה מהשטויות האלה כאילו למטפלים יש בהכרח מושג מה לכל הרוחות הם עושים. רוצים שנתאים את עצמנו לגבולות? סבבה שיסבירו למה ומדוע וישכנעו שזה באמת מה שיעזור . 'תאמיני' זה לא נימוק. גם בסיינטולוגיה ובדת אומרים 'תאמינו'.

23/03/2015 | 06:20 | מאת: אביב 11

כתבתי שלי !!!!!לי טוב כרגע הגבולות הברורים . לי ורק לי . כתבתי לרחל שההשוואות לא בריאות כי כשקוראין שזה מחבק וזה נותן ככה וככה מאוד רוצים גם ... ולהאמין ולסמוך על המטפל מצטערת מימה כי בלי להאמין ולסמוך על המטפל שהוא שם עבורי (לא בהכרח שהוא צודק כל הזמן וברור שטועה הוא אנושי ) לא יכול להתקיים טיפול מיטיב .

הי רחל, אני משער שזה צריך להיות תוצאה של שילוב הרצון שלך, הצורך שלך (זה לא אותו הדבר), המחשבה שלו לגבי מה נכון והיכולת שלו. אודי

23/03/2015 | 15:34 | מאת: מימה

למה המחשבה שלו לגבי מה נכון קובעת יותר מהרצון/צורך שלה? ומי קובע מהו הצורך שלה, המטפל? יומרנות פטרנליסטית לתפארת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית