זאת הזדקקות לגיטימית?

לרצות שמישהו יחבק אותך דווקא כשאת בוכה ופגיעה, כשהפצע הנפשי של הזדקקות גולמית בנוכחות מכילה ועוטפת חשוף במערומיו נטולי ההגנה. ככה. ויחשוב שאפילו במצב הזה את דבר מאד יפה שחשים כלפיו אהבה. ולא רתיעה ולא הרגשה שזה מכביד עליהם ונכונות להכיל את זה. מישהו שיוכל לשהות שם איתך, יחבק את הגוף והנפש באופן מנחם. עד שתשכח הסערה וידהה הכאב ויפציע לאחר קבלה שכזו חיוך. חיוך והרגשה נינוחות ושלווה בנפש. הרגשה של בטחון ביכולת להיות נאהב גם בחולשתך. זאת כמיהה לגיטימית? לגיטימי לצפות מאדם רגיל בעולם שידע ויהיה מוכן לספק כזו משאלה? כי בדכ אנשים בריאים נפשית הרי לא מתעסקים במשאלות וכמיהות מסוג של. הם עסוקים בנהירה אחרי הנאות החושים כמו סקס עם תשוקה ודייטים לעת שקיעה.. אותי מעניין למצוא מישהו שידע לחבק נכון את הכאב בלי שום רתיעה. עד שיתרפא. וגם אם לא ממש יתרפא, לפחות שכבר לא ירגיש כזה נורא ומאיים ה'אסון' להתגלות במערומי החולשה והכאב. אנשים סוג ב'. אנשים סוג א' לא מתעסקים בזה. יש להם הרבה יותר עוצמות מחולשות. ז עליהם.