גבולות

אודי, אני מתחילה לחשוב שהפסיכולוג שלי חייזר. איפה הגבולות שלי??? למה הוא לא מציב לי גבולות? האם הוא סומך עליי שאדע לא לעבור את הגבול? מי בכלל מגדיר מהו הגבול??? מי קובע מתי גבול נחצה??? ואני לא מדברת על המובן מאליו (קיום יחסי מין וכאלה). מעניין אותי מהי הגישה שלו (שאלתי כמה פעמים אבל לא נענתי). אני רק יכולה להגיד שהטוטליות שלו זה בדיוק מה שמרפא אותי. אגב, אני בהחלט מגבילה את עצמי ושמה לעצמי גבולות כמו: לא יוצרת קשר אחרי 21:00, לא יוצרת קשר בסופ"ש, למרות שהוא מאפשר זאת. מעניין לתת לו לקרוא את כל מה שכולן כותבות בקשר לגבולות בטיפול שלהן ולשמוע מה יש לו להגיד. אני חושבת שמה שהכי מעניין הוא שאני לא "מתלהבת" ולא להוטה מכיוון שיש לי האפשרות וזה קיים עבורי 24/7. קצת כמו ילד שיש לו ממתקים ללא הגבלה. בהתחלה הוא יתלהב ויזלול מלא ממתקים ואח"כ זה כבר לא ילהיב אותו והוא יאכל בצורה מתונה. או כמו ילד שיודע שההורים בקרבת מקום ולכן יש לו אומץ להתרחק ולחקור את העולם. נטע.

נטע הי, יכולה לשתף אותך לגבי הגבולות שאמא צביה הציבה לי. מותר לי להתקשר אליה/לסמס לה/לשלוח לה מיילים ללא הגבלה , 24/7 . אני לא מתקשרת אליה לעולם ! (מפחדת לשמוע צליל דחיה בקולה) גם לא שולחת לה מיילים... סמס שולחת לעיתים לא קרובות.. אסור לי לגעת בה בשום אופן !! , כלומר, אסור לי להתיישב על הרצפה, להניח את הראש שלי על הברכיים שלה ולחבק את הרגליים שלה. וההגבלה הזו הורגת אותי ...

שאם היית מתחילה לתקשר 24/7 הוא היה מציב לך גבולות... כנראה כמו שעכשיו זה מתאים לו לאפשר. מניסיוני בהתחלה מטפלים יותר גמישים ואחכ מתחילים להדק עניינים אם המטופל נקשר מדי ומתחיל עם כמיהות ותביעות יתר לדעתם