העץ השמח

היי, כמו שבמבי אמרה, העץ השמח מוצא אט-אט את מקומו בין היגון לתקווה, בין הכאב לטוב. הנה הוא בא שוב. איזה טוב היה לי השבוע? - "חג הבחירות" סיפק יום חופש באמצע השבוע, מה שתמיד נחמד. אני עוד לא יודעת מה יהיו התוצאות, מחר כבר נדע משהו, אבל בינתיים שמחה על יום החופש שהרווחתי (ועל היעדר התור בקלפי! באתי בזמן טוב). - הייתה השבוע סיטואציה מתמשכת שדרשה ממני להיות אסרטיבית למדי. זה לא היה לי קל בכלל ועוד המשכתי להלקות את עצמי קצת אחר כך, אבל בשורה התחתונה כשהייתי צריכה להיות אסרטיבית ולהשמיע קול, עשיתי את זה. קצת fake it till you make it. - ראיתי סרט ישן אך מרגש ויפה. מה אתן מספרות? נעמה.

אני מספרת.. שהלא נודע מסקרן אותי.. מטיפול של כמעט שלוש שנים, יש סיכויים גדולים מאוד שהטיפול נגמר.. והתחושה הראשונית היא של כאב והתפרקות, שככה טיפול נגמר, בחוסר אמון, אבל יש בי חלק קטן סקרן ואולי אופטימי..(סקרן זה גם טוב), אולי יהיה טוב יותר? אולי זה כבר פתח למשהו טוב יותר, בלי שאני אפילו יודעת על זה?..... רחל.

כתבתי מהפון כנראה לא קלט, אכתוב מה שעולה לי עכשיו, חופש באמצע שבוע כמובן...התרככתי קצת וקבעתי פגישה, בפועל זה יתקיים מחר...ופתאום ממש לא רוצה לברוח אלא רוצה ממנה רוך והבנה, תחזיקו לי אצבעות שזה מה שאקבל :)למרות שפוחדת שתכעס...אולי לא? אין לדעת.. ואודי גאה בי!! איזה כייף (וקצת גם אני)ומרגישה הרבה יותר טוב...פחות חרדה....נראה מחר, בטח אתם מרגישים בכתיבה. מי :) בשבילך.

רחל, כואבת איתך ומתרגשת איתך. לא יודעת לאן זה ילך, עם מי, איך, אבל אני רואה אותך זזה ומנסה בכל הכוח. מיכל, מחזיקה לך אצבעות רכות. :) וגם אני גאה בך, ממש מרגש לראות אותך עושה את הצעדים האלה! וחייכת אותי עם המי... נעמה.