היי,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/03/2015 | 15:25 | מאת: רחל רחל

אכן, אודי. כל התקופה האחרונה אנחנו רק מדברים על פרידה. אבל זה מתחיל ממני. התחיל. אני כל הזמן משדרת לו שהוא לא נכון לי, לא מספיק לי, לא מכיל, לא מאפשר לי עוגן/פגישה נוספת בשבוע בתקופה הזאת/טלפון בין הפגישות, שהוא לא מקדם אותי בחיים, שהמצב הנפשי שלי רק מתדרדר, שאי אפשר לסמוך עליו ועוד ועוד.. תמיד הוא היה אומר לי שרוצה לעשות עבודה נפשית איתי, שהוא מאמין בנו. שנזהה את הפחדים שלי מקשר, ונתמודד איתם. אבל בחודשים האחרונים השיח שלו שונה.. זה בא עכשיו מצידו - שאולי באמת אעזוב. שאם תמיד חוזרת לזה - אולי באמת נכון שאעזוב ואחפש מישהו אחר, טוב יותר...ועכשיו הוא כל הזמן מעלה את זה, שאולי אעזוב. ולמה לא מישהו אחר.. זאת תחושה נוראית. מה עושים אודי??..:( רחל.

לקריאה נוספת והעמקה
16/03/2015 | 19:49 | מאת: אביב 11

שהוא פשוט מעביר אלייך את הכדור והאחריות להחליט האם את ממשיכה ומתחייבת או מפסיקה .. ורחל כנראה שהוא לא פותח את ההפשרות להתקשרות בטלפון כדי שלא תציפי אבל שימי לב כן יש לך קשר איתו בן הפגישות בהודעות ..אבל את מציפה. לכן בשבילך עדיף את הגבול . רחל שאלה ? את מחוברת איתו לוואטספ כי אם כן תתנתקי כמה שיותר מהר זה אחד הדברים ההרסנים ביותר של קשר .לקח לי זמן להבין את זה. (מנצלש"ת למיכ כאן אותו הדבר מיכ זה עשה לי בילבול של כמעט חצי שנה באמת ).

16/03/2015 | 22:50 | מאת: רחל רחל

מסכימה. הוא העביר לי את הכדור, והחלטתי שנשארת. ודיברנו על זה המון.. אבל אין מה לעשות. אני מודה בזה. זה שם. תמיד. מתחת לפני השטח. תמיד הרצון הזה לקום ולעזוב, כי מורכב וקשה מידיי שם, וגם אם אני לא אומרת- אני משדרת. ואם קורה משהו לא פשוט בינינו - אז בכלל... כל הדברים שהיו לא בסדר צפים ועולים... ולא, אני לא כותבת לו בוואצאפ, למרות שלפעמים בודקת אם הוא נמצא שם או לא... ולפעמים שרואה שהוא מחובר, אני שמה את הראש ליד הטלפון, עוצמת עיניים ומרגישה אותו קצת קרוב....(פאתטית, הא?:) אבל את צודקת. במאה אחוז. שאני מרגישה שבודקת יותר מידיי בוואצאפ, אני מוחקת אותו מאנשי קשר ואז לא יכולה לראות אותו.... ואני באמת לא יודעת מה יהיה אם כן היינו מדברים בטלפון פעם בשבוע בנוסף לפגישה השבועית..מה זה היה גורם לי.... מה שבטוח שכרגע שהוא אומר לי "תשלחי לי הודעות מתי שתרצי וזה בסדר, ואני קורא, אבל לא מגיב", זה נראה לי יותר לא בריא מאשר שיחה או פגישה נוספת פעם...כי אז לא יודעת אם הוא קורא תמיד וזה מתסכל יותר לפעמים...ואני רוצה את הגבול. אבל גבול מכיל. ומצד שני - ברור לי שאם הוא היה אומר לי לא לשלוח לו הודעות, בחיים לא הייתי שולחת... בפגישה האחרונה הוא לא הפסיק לדבר על זה שאולי אעזוב ואחפש מישהו טוב יותר, וכשיצאתי מהפגישה דיי בסערה אמרתי לו "אוקיי, הבנתי אותך, אתה לא צריך לחזור על זה שוב ושוב, זה משפיל מידיי, אני אחפש מישהו אחר..." ומאז אני לא כותבת לו כלום... רחל.

הי רחל, זה לא פשוט. את בפלונטר שבו הצלחת לשכנע אותו שהוא לא טוב לך. אבל ייתכן שדווקא הדאגה הזו יש בה משהו טוב. שאלת מה עושים. נראה לי שלא יזיק לתת מדי פעם גם משוב חיובי שרואה ומכיר בדברים הטובים שיש. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית