תיאום בין מילים למעשים

אודי עד כמה זה חשוב בהורות ובכלל שיהיה תיאום בין מילים למעשים? למשל שהורה אומר לילד שהוא (ההורה)יעשה משהו אבל בפועל נוהג אחרת. האם מותר לומר לילד מה שהוא רוצה לשמוע רק כדי להרגיע את רוחו בטווח הקצר אבל לא לעמוד במילה? יש מצבים שזה לגיטימי? אולי כעבור זמן הילד בכלל ישכח מזה ולא יעלה את הנושא שוב? עד כמה חשוב שתמיד כל מילה שמתייחסת למעשה תגובה על ידי מעשה תואם? ואולי אפשר 'לפשל'/לשכוח, ואז אם כועסים עלינו להתנצל ולחפר או להסביר שמשהו השתנה ואנחנו חוזרים בנו מהאמירה הקודמת ? האם התשתית לאמון זה לא זה? ההתאמה שבין מילה של אדם להתנהגות שלו? איך מתגמשים עם זה?