מכתב ששלחתי לה במייל

____(כתבתי את שמה), כתבתי מכתב ארוך יצא ממני רגש עצום.......מחקתי אותו. נכון שהרגש עובד הרציונל קצת לא..אבל זה לא בגלל הדחיה, לא בגלל הגבולות, זה בגללי, אני לא מתאימה לך, לטיפול. מרגישה שהגענו למבוי סתום שאין דרך יציאה ממנו.שאין הבנה. רוצה לומר להתראות לימים שהיינו יחד, שאיני יודעת מה הוא אומר ה"יחד" הזה... להתראות לתלות, להתראות ____, לא אגיע בראשון, אל תחכי לי יותר. אולי זה יהיה זמני ואצטרך להשאיר דלת פתוחה, פרידה זמנית ולא סופית תשאיר פתח מסוים ואולי כך תתאפשר הפרידה? לא יודעת... אולי תאמרי שבסדר... אולי לא ותרצי שנדבר בראשון אך כרגע לא מסוגלת. אלייך, אליי, אל "היחד" כי אין כזה. עייפתי. מיכל אוףףףף נמאס לי שהיא מחזירה אותי לחברים שאין לי.....ואומרת שיכולתי לדבר עם "חברה" היא הפסיקה להבין אותי.....לא זה לא בגלל הגבול!!!!כנראה שזה לא מה שחשבתי שיש בנינו יחסים טובים ולא כמו שכלם הבינו פה. נמאס לי מהטיפול....ושזה נמשך שנים.

תיקראי את מה שכתבת כאילו אני כתבתי ותגיבי לי .. האם היית מאפשרת לי לוותר ? האם היית רואה בן השורות את הרצון ליחד את הרצון והכמיעה להשאר שהיא תלחם עלי . היא נלחמת עלייך היא מחכה לך היא מאפשרת לך לטעות ולתהות ולהיות עד שתוכלי ..