זה מייאש...

אתה זוכר את הסרטים שלי מהטיפול הזה, לא מרשה לעצמי להתקרב, מחסומים ועוד מחסומים, מחפשת רק סיבות למה לעזוב... ושהוא הציע לי לעזוב באמת- לא הייתי מסוגלת... לא הייתי מסוגלת לחשוב על טיפול אחר... ויחד עם כל המחסומים האלה, הייתי לפעמים כן מתקרבת... ונבהלת. זה אישו בחיים שלי. הבהלה. הבהילו אותי. פגעו בי. הייתי מבוהלת. זה היה פגיעות מבהילות. אנשים קרובים וטובים פגעו. ועכשיו זקוקה לו. למטפל שלי. ברמות שאני לא מכירה. אני רוצה שהוא יהיה איתי. רוצה שיתקשר. רוצה שידאג. רוצה שיראה אותי. רוצה אותו לידי. כל רגע. אני אבודה כשהוא לא עונה לי להודעות. אני לבד. ומיואשת. ואבודה. יכולה לבכות כל רגע פתאום בעבודה, בלי להבין למה. לא רוצה להיות זקוקה לו ככה. הייתי צריכה להיות חזקה כל חיי. מאז שאני ילדה. גם כשפגעו בי. גם שלא. אני החזקתי את הבית. דאגתי לאחים ולאחיות הקטנים ממני. אני זאת שהכלתי והקשבתי תמיד. אני הייתי חייבת להיות חזקה. אחרת הכל היה מתפרק. גם ההורים שלי היו מתפרקים. הם הורים טובים ואוהבים, אבל חלשים. שלא ידעו איך להתמודד עם החיים והמורכבות שלהן. ואני לא מצליחה להתמודד עם תחושת הנזקקות הזאת. אף אחד אחר, אפילו לא ההורים שלי, לא יכולים למלא את המקום הזה כרגע. אני זקוקה לו. ולא רוצה להיות ככה. וגם אם הוא יתן מקום לנזקקות הזאת ולתחושות שלי, אני אבהל. אני אפחד. אני לא אצליח להכיל את זה. רחל.

הי רחל. את יודעת, גם אני מרגישה נזקקת לפסיכולוגית שלי. רוצה שתהיה איתי ושתדאג ותתקשר ותהיה לידי. אני תמיד מרגישה כך, אך זה מגיע בעוצמות שונות. לפעמים זה ממש חזק ולפעמים קצת פחות. ושמתי לב שדווקא בפעמים שזה פחות, אני רוצה להרגיש את זה. אני רוצה להרגיש את התחושה הזאת של הרצון להיות איתה. זה מבאס אותי שפתאום ההרגשה חלשה יותר. למרות שזה ממש מפחיד ותמיד תמיד אני נפגעת וזה קשה לרצות כל כך מבלי שזה יתאפשר. אבל מצד שני, זה נעים לי.. אני לא יודעת מה זה אומר... נעים לי להרגיש שאני אוהבת אותה, לצפות לפגישה איתה וגם הפגישה עצמה יותר נעימה. זה מעניין. קשה לי להזדקק לה אבל בכל זאת רוצה את ההרגשה הזאת..

https://www.youtube.com/watch?v=d_Lvzumev5s עם מה אתה מתמודד למה לבד ממה הפחד ואם אתה מפחד בוא תן לי יד נפחד ביחד משהו גדול עוד ייוולד מזה עוד צעד הוא מושיט לך יד טובה זה מפחיד נכון אבל לא מסוכן . תאמיני בו לאט לאט בקצב שלך מה שעזר לי ועדין עוזר .זה לזכור שאני והיא יחד מול הפחדים שלי ושהיא שם לעזור לי ולא נגדי , ככה בהגיון גם שלא תמיד מרגישה .

נעים לפגוש את הצדדים הרכים שלך . תודה שאת נותנת להם מקום :)