היי בנות,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
במבי, כל כך קלעת עם התיאור של העץ. הרגשתי שזה ממש כך, שהוא עוד מטולטל ובכל זאת, בשל טיבו וטבעו, מתאושש לאט-לאט. מיכל ומיקה, גם אני מוצאת את האתגר הזה משמעותי ומחזק ושמחה לראות שעוד בנות עושות את הצעד הזה יחד איתי. (: אביב, חבל על האשמה, היא מקשה עלינו לראות את הפרחים והגשם המרווה. (: אין לי בלעדיות על רגשות ואני שמחה שמצאת בהם הד לתחושותייך. כך גם אולי עזרתי קצת וגם אני פחות לבד איתם. נעמה.
אוי, זה אמור היה להיות בעץ השמח. מקווה שההודעה הזו תשתרשר נכון. :) נעמה.
אכן העץ השבוע היה אתגר לא פשוט עבורי... ניסיתי לכתוב, ולא כל כך הלך לי... אבל, יש לי משהו משמח שקשור לפה! ששמלי כתבה לכולנו איך היא מרגישה פה, וכולן היו מדהימות ופתחו את הלב.. ובעיקר- ראו אותה ואת הקושי שלה... ועוד שימח אותי- שהיא אפשרה אחרי זה לעצמה להגיב לכולן, לשתף במה שמרגישה... זה ממש שימח אותי! רחל.