.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/03/2015 | 23:24 | מאת: :(

ואני יודעת שחלק הזמינו אותי להצטרף... אני יודעת את זה.... אני יודעת שאתן אומרות שאני מתנגדת ומרחיקה ושזה קשה ככה... זה לא העניין... גם אם אצטרף לא אהיה חלק מזה...... זה לא יכול לקרות עבורי אני לא יכולה להרגיש אם אני מסתכלת על הפורום עם כל הענפים והתמיכה זה נותן לי הרגשה כזאת של ביחד שאני מקנאה בה אבל אם אכניס את עצמי לזה הכל יהרס הענפים ימותו אני רעל

10/03/2015 | 00:13 | מאת: הילה

היי שמלי רגל אחת תישאר בחוץ שלא תהרסי וברגל השניה תנסי טיפונת להרטיב..... הילה

10/03/2015 | 01:07 | מאת: :(

אני מתחרטת שכתבתי את זה נזכרת במשפטים שאמרו לי: "זה כבר ממש מוגזם ולא פלא שאודי כבר נמאס לו..ת'אמת גם לי." "תביישי על ההתנהגות שלך. אל תשחקי אותה אומללה. את עוברת על הכללים וגורמת לכולנו למתח ולעומת נפש. לאודי לכאב ראש... די אי אפשר כבר." ועכשיו שוב כתבתי... הלוואי שלא תתייחסו... שלא תראו... אף אחת.... מפחדת מהמילים

10/03/2015 | 01:23 | מאת: אביב 11

אני מוכנה להיות איתך .לא מפחדת מהקוצים שלך יודעת שהם להגנה לכסות על פחד ומצוקה . יודעת שתעשי הכל בדרכים כואבות שיפגעו בך ואולי גם באחרים שיראו אותך . את לא רעל את פגועה מאוד . אני מושיטה לך שוב יד תאחזי בה שמיילי בלי מילים נשב בשקט עד שירגע ....

10/03/2015 | 23:54 | מאת: רחל רחל

אני הכי מבינה אותך שמרגישה קנאה... כי אני יודעת שבתוך תוכך את רוצה... מתחת לסיבות שאת אומרת - שאין לך כוח, שאת תהרסי... את באמת רוצה להיות יחד... גם אם אני ואת כותבות אחת לשנייה- זה גם קצת יחד שמלי? בשבילי זה הרבה יחד.. ומקווה שהיחד שלך יגדל עם עוד הרבה בנות יקרות פה... כשאת כתבת והוספת ענף בעץ כשכתבתי שהייתי זקוקה לכן.. את לא הרסת, הענפים לא מתו, את לא היית רעל.. את שימחת אותי. שלך, רחל.

11/03/2015 | 06:52 | מאת: סוריקטה

שמלי יקרה, הי שוב, את לא רעל. יש בך חלקים רעילים, שזה פחות נחמד. אבל יש. אולי אפילו רעילים מאד. כמו בכל אחד. החלקים הרעילים האלה באים לפעמים לידי ביטוי, אבל רע כאשר הם מנסים לתפוס את כל המקום ולהתרברב ולנפנף בנוכחותם. את יודעת, אומר, אולי, דברים מעט גדולים - עבודה טיפולית ארוכה מלמדת אותך שאם שאת אומרת על עצמך שכולך רעל, כאילו לא באמת קיבלת שיש בך חלקים כאלה ולקחת עליהם אחריות. זו כאילו דרך שמנסה להיפטר מהם. להשליך אותם. זה גם כאילו את אומרת שכל העולם רעל ואין הפרדה בינך החוצה. מילותיי אליך יקירתי, סוריקטה

11/03/2015 | 11:10 | מאת: מיכ

עצם זה שאת כותבת כאן ואודי שוב מאפשר לך הופך אותך לחלק מהמקום הזה גם אם את חושבת שלא...כולנו מקבלות אותך כפי שאת...לכתוב כל הזמן שאת לא בסדר אינו משרת דבר, נשמח לשמוע מדוע את חושבת כך?קצת על החיים שלך..שתפי אותנו כדי שנבין ואולי גם נוכל לעזור לך..אם את תאפשרי לעצמך זה יתאפשר! בהצלחה.

11/03/2015 | 15:28 | מאת: :(

אתן חמודות.. אולי בגלל זה אני מנסה שוב.. ולא מניחה לפורום... כי יש פה אנשים טובים ונותנים לי הזדמנות נוספת למרות שהרסתי.. זה לא קורה.. בחוץ... בחוץ... אני חושבת שאף פעם לא הייתי יחד... ונראה לי שלא יודעת איך אמורים להתנהג במצב כזה...(?) וראיתי שכמה ביקשו שאשתף.. אבל אני לא אוהבת למסור פרטים עליי, זה מלחיץ אותי.. אולי זה גם מה שמקשה לתקשר איתי... כנראה... יש יותר מדי עכבות..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית