במבי?

את חסרה לי....בבקשה תהיי, אביב הזכירה אחיות :) מתגעגעת.

אם אפשר, מצטרפת לגעגוע ששלחה מיכל. נעמה.

גם אני חשבתי על זה שכתבתי לך ...במבי גם לי את חסרה .

כותבת לך, לא רוצה שתשארי אדומה... כבר מזמן לא הייתי במצב כזה ??? משהו במוות של עמליה מאוד מאוד מאוד טלטל אותי.. זעזע אותי לגמרי.. אני במקום של.. ??? לא מדברת עם אמא צביה. רבנו. ריב קשה. ערבוב של קנאה-אשמה-הרס -דחיה. לא מדברת עם בן זוגי. זה אולי יישמע נורא.. אולי אודי יצנזר את ההודעה שלי למרות שמעולם אודי לא צינזר אף לא הודעה אחת שלי. מקנאה בעמליה. מרגישה אשמה לגבי היחס שלי אליה .לא היטבתי איתה במיוחד. ושוב, מקנאה בה. מאוד. מאוד . מאוד. עמליה הצליחה לחסל את הגוף . גם לי יש צורך מטורף בהרס הגוף. בדמיון תמיד רואה את עצמי קופצת מקומה 17 או נכנסת עם הרכב במהירות של 180 ק"מ רואה את הגוף נקרע לגזרים.

פעם ראשונה שאני שמה לב, שאת מספרת שיש לך בן זוג... אולי סיפרת ולא שמתי לב, או ששפוט לא הזכרת זאת. מותר לי לקנא בך קצת? ואת בכלל לא מרגישה טוב ואני מספרת לך את זה.. בבקשה אל תכעסי או תעלבי ממני, גם ככה מוזר לי לומר לך את זה לפני כולן. גם אני לפעמים חושבת על להתפרץ לכביש או לנסוע מהר ולהתנגש במשהו. כשנמצאת במקום עם מרפסת יכול לעלות בי הרצון לקפוץ... אני הרגשתי שגם לא הייתי מספיק נחמדה לעמליה ואחרי שהיא נפטרה הכלתי אחורה לחפש הודעות שלי אליה, וקצת התנחמתי בזה. ומה קרה עם אמא צביה? אני מאמינה בכן, חיבוק.

אשמה אשמה....כמוני כמוך כמו כולן אני משערת, קראתי הודעות אחרונות של עמליה כמובן וברור שזה משפיע...מרגישה גם אשמה שירדתי עליה כשרצתה להיות עם הילדים :( ובכלל שהייתי קשה איתה שאמרתי שאני רוצה לברוח מהפורם בגלל כל הקושי שהיה ועוד...........במקום לחבק אותה :( הלוואי שהמטפלת האטומה שלי תבין..אוףףףףףףף אבל יודעת מה? בואי יחד ננסה להתמודד ולכתוב פה לפחות טוב? אני דואגת לך, לכולן פתאום, אל תעלמו, במבי, את חשובה ויש לך מחשבות אבל כל עוד הן לא באות לידי ביצוע זה טוב לא? ובבקשה תנסי לדבר עם אמא צביה.היא כלכך חשובה עבורך ואת עבורה...תזכרי את הרוך שהיה בחדר, את הטוב שבה בסדר? גם אני בבלאגן איתה אבל מנסה, בואי ננסה יחד להרים את הטיפול ולא להפיל אותו טוב? איתך, מיכל

היי. מצטרפת לגעגועים אליך גם אני חשתי בחסרונך..... משום מה השבתי לך בעץ שנטעתי..... לא יודעת למה????? הילה

במבי יקרה, גם אני דואגת לך. מכירה את הזעם הזה שעוצר את הדיבור. לא יודעת אם בתוך הכעס תוכלי לקבל מילים אופטימיות ולא לדחות - אך מקווה שיישבר בקרוב ויתרכך. למענך. למען סביבתך האוהבת. מקווה שתאמיני בדאגתי ובדאגת כולם לך, שלך, סוריקטה