הכח להמשיך. ואם להמשיך אז לאן?

הי, מתנצלת מראש על הקמצנות במידע אבל חשוב לי לשמור על הפרטיות... בכאב גדול בחרתי לסיים טיפול עם הפסיכולוג שלי אחרי 4 שנים. סיום שבו נעזבתי ועזבתי. בעבר גם לקחתי תרופות ולאט לאט הצלחתי להסתדר בלי. בשבועיים האחרונים אני במצב של חוסר ודאות, כואב לי שמשהו נגמר, כואב לי גם על איך שזה נגמר, החרדות חזרו וקשה לי להירדם או בכלל לחשוב... קשה לי לחזור לכדורים כי זה נראה לי ההישג הגדול של הטיפול שלי בארבע שנים ואם אוותר עליו יהיה לי קשה מאוד להניח את מה שקרה ולהמשיך הלאה. מצד שני אני לא יכולה או מוכנה להמשיך כרגע ;( אני רוצה לחשוב על מה שהיה ולחייך. אני רוצה להסתכל קדימה ולדעת שמשהו טוב מצפה שם גם בשבילי. אז איך מקבלים את האומץ להתחיל מחדש טיפול פסיכולוגי עם אדם אחר? איך לא להרגיש נטושה בתוך הטיפול כזה ואיך לא לנטוש כשכואב בפנים? תודה מראש ויום האשה שמח לכולם :-)

רק להגיד שקראתי. חסרות לי המילים אבל חשה מבעד למילים שלך את הצורך שיהיו איתך בקושי בפחד והחשש מהתחלה חדשה . בעלבון בכאב מסיום תהליך . אז רק להגיד שאני כאן

רוצה לשאול אותך מה קרה, אבל מבינה שכנראה זה לא המקום לספר... זה קשה ובטח אחרי 4 שנים משמעותיות, אולי את צריכה קצת מנוחה, תראי את כבר מדברת על התחלה של טיפול חדש וזה לדעתי צעד ראשון, ואולי עוד מעט תוכלי לאט לאט להתחיל לברר על מטפלים חדשים? אולי.. את מוזמנת להיות איתנו כאן, אני חושבת שתוכלי להרגיש שייכת כאן.