שיחה בין שתי נשים באוטובוס

אחת שואלת את חברתה, תגידי את לפעמים מחייכת? היא עונה לה: לא. החיים שלי דפוקים ושאין שום דבר טוב. אני מאחלת לילדים שלי אהבה, פרנסה אבל לי כלום. הן ממשיכות לדבר ואל זוכרת במדויק, אך היא ממשיכה ואומרת החיים שלי חרא ואם זה ככה אז לפחות שאני אחליט איזה חרא יהיה.. החברה מנסה לדבר איתה אבל היא די בשלה. ואני- לי היה עצוב לשמוע את זה מאוד. היה לי נורא לשמוע את זה ולחשוב שגם אני ככהל פעמים .מהצד השני (של להקשיב) זה טלטל אותי.

שזה נגע בך בבטן הרכה .זה פגש אותך ברגעים האלה שאט למטה רואה הכל שחור שלא יכול להשתנות... גם את זה חנה כמו המסיבה שימי לך בארגז ..כשתהיי שם תזכרי לפתוח אותו הוא מלא בחוויות מחזקות ..זה מהות השינוי. אני אוהבת את השינויים שחלים בך זה מזכיר לי להביט פנימה על עצמי ולראות את השינויים שחלים בי ..תודה לך

תודה שאת שמה לב אליי ועוד אורמת שזה עוזר לך, אז בכלל (: