לא בורחת.רק מתקשה

למדתי קצת לא לברוח..אבל להעלב אני מומחית וגם לפרש דברים בצורה חד מימדית לפעמים...מצטערת. עם המטפלת מרגישה במבוי סתום...היא סמסה לי בערב אם אוכל להפגש השבוע....כתבתי לא בטוח ומדןע את שואלת..אמרה רק שתזכרי שאני פה..ואני כתבתי שכרגע מעדיפה שלא תהיה...ושלא אפתח דיון בלילה כבקשתה אגב...אז כתבה בסדר..מרגישה כועסת עליה ומצד שני יודעת שאחזור לשם כי לא תהיה ברירה...אוף קשה לי....מרגישה אותה רחוקה ממני כלכך...לא חושבת שאדע איך לקרב ואם אקרב זה יהיה מפחד שלא תכעס עליי....אוף

מיכ אחיות במקרה:) אבל לא ברחת זאת כבר התקדמות עכשיו להפסיק לברוח מהטיפול מה שעוזר לי ברגעים כאלה זה להאכיל את הזאב הנכון הבריא וללטף את החולה הפגוע . תזכרי שהיא איתך - היא סימסה הזכירה לך שהיא שם עבורך ..תאחזי בזה תזכרי שזאת היא ואת יחד מול הפחדים שלך את לא לבד .רק תני לה להיות איתך .כן יודעת שהביצוע ממש קשה אבל אפשרי תזכרי את הפעמים שעשית את זה כבר בחמש שנים האחרונות