למה אני לא מחפשת?

אודי, למה אני לא מחפשת להכיר אף אחד? למה אני לא יוצרת קשרים? ואם כבר כן אז מהמעט שיש לי יותר נוח לי עם אנשים שהם בעצמם מתמודדים על רקע של קשיים נפשיים חרדתיים וכיוב נורא קשה לי עם אנשים שבשביל הכל מובן מאליו, החיים האלה עם ההתעסקויות המובנות מאליהם - החברים/משפחה/עבודה/בני זוג/ילדים.. הבילויים, השיתופים, החלפה במידע.. הכל מובן מאליו. זה כ"כ קשה לי עם אנשים כאלה שהם שייכים- שייכים לעולם, שייכים לחגים, שייכים לנורמליות הזאת של לרצות את כל הדברים שבד"כ אמורים לרצות כמו לנסות להכיר אנשים לזוגיות. אני רוצה אבל אין לי מושג איך. מי אני ומה אני בכלל? בת 33 ועוד לא בניתי מעצמי כלום. סתם כלום כזה. אני סתם כלום אודי. איך אפשר להכיר ככה?