אז... אנשים לא מבינים למה הם נכנסים ובכ"ז מנסה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
באים לטיפול, כאילו מתעסקים בעניין שמטרידים את המטופל, אבל שנוצר הקשר ההעברתי עם דמות המטפל הוא נעשה מרכזי וחשוב יותר מכל נושא קודם ולמעשה שם הדברים משתחזרים, איזה טראומה מוקדמת או יחס מוקדם , לא ברור מה... ומה הפתרון של זה? מה הפתרון של ההעברה הזאת? לאן חותרים שם? האם המטרה היא לעבור דרך הרגשי כדי שאח"כ אפשר יהיה להתבונן עליו מבחוץ ולנתח? האם זה לא מנכר את האדם מעצמו? או שאולי הרגשי זה משהו שמשתחזר תמיד כל עוד לא מודעים אליו ולכן צריך להפוך את האדם מודע לנטיות השחזוריות של עצמו כך שבעתיד כאשר יפגוש אנשים יתפוס ויתייחס אליהם ממקום נקי ואובייקטיבי יותר- בלי להשליך עליהם את עצמו? אני בכיוון?
מקווה שבסדר שכותבת, ומבקשת ממך אודי שגם אתה תתייחס להודעתה של מימה ולא תשאיר רק את תגובתי. לא רוצה להרגיש אשמה על כך שהגבתי ולמעשה מימה מחפשת את תגובתך שלך... מימה.. אם אני מבינה נכון, הטיפול מסייע דרך מס' ערוצים. * דרך ההתבוננות על ..תוך סיוע של המטפל ע"י שיקוף, הצעות להתבוננות נוספת/אחרת. * האמפטיה ,התמיכה, ההחזקה וההכלה של המטפלת מסייעים ככוח חיזוק "מבחוץ". כאילו כמו תמיכה לעמוד השדרה, שגם בעקבות זה רמת התפקוד יכולה להשתפר. * להעברה /העברת נגד , לכשלים האמפטיים ,לשחזורים שקורים שוב ושוב ושוב בטיפול, משמעות טיפולית ממדרגה ראשונה לדעתי, וזו גם תשובה לך בת שבע לגבי התמיהה על המתרחש בטיפול.. "הגעתי עם בעיה מסוימת והתלות והקשר עם המטפלת הפכה לבעיה נוספת ומרכזית" אני מאמינה, שכפי שוויניקוט ,קוהוט, בולבי, אמא צביה, אודי ועוד טוענים שהקשיים המרכזיים איתם אנו מתמודדים בהווה, מקורם בכשלים שחווינו מהדמויות המשמעותיות עבורנו בינקות,(אולי בטרום ינקות) בילדות המוקדמת. אי לכך, בכדי שנוכל להיות ולתפקד כאנשים שלמים בהווה, עלינו לתקן את שהתרחש בעברנו.. וזה בדיוק !!! מה שקורה בטיפול !!!! אנחנו מעבירים אל המטפל/ת את שהתרחש בעברנו הרחוק.ודרך העברות/העברות נגד, וכשלים אמפטיים משתחזרים שוב הכשלים הראשונים שחוינו בעבר הרחוק. אך בשונה מהכשלים שהתרחשו בעבר ולא יכולנו לחוות אותם אז, היות ולא היה מספיק בטוח עבורנו בגלל הדמויות הפוגעניות (בד"כ אבא ואמא)ולכן "הקפאנו" הדחקנו וכו' את הרגשות של אז.. ואתן יכולות לראות זאת היום כבוגרות. סתכלו על תנוקות מוזנחים..לא תראו אותם בוכים...בתחילה הם בכו, אמא ואבא לא ניגשו אליהם ולאט לאט התינוקות למדו שאין להם אף אדם בעולם והפסיקו לבכות. הפכו לאדישים... בטיפול, במקום בטוח עם אנשים נפלאים !!!!!! הרגשות שאז לא יצאו (קפאו) יוצאים על האנשים הנפלאים הללו שקוראים להם פסיכולוגים, ובשונה ומדמויות הראשונות (ההורים) כאן, מתרחש תיקון !!! דרך זה שמתאפשר לנו להרגיש !! לכעוס, לשנוא,לכאוב,לאהוב וכו' וע"י שאנחנו מתקנים את העבר,יכולים להמשיך בהווה... במבי.
אני לא פגשתי אנשים נפלאים. פגשתי מטפלת שמאוד פגעה בי. וגם לא ממש הבנתי איך אפשר לפגוע ככה. זה הרגיש לא אנושי. היא טענה שהשלכתי עליה דברים ושהיא כן ניסתה לעזור. בפועל היא גרמה לי לנזקים בזהות ותחושות השפלה קשות. עד היום אני מנסה להתאושש. נמאס לי לבזבז זמן על זה. מנסה להכניס לחיי חוויות אחרות. לרענן.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
