אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
למה אהת נחרץ כל כך אני מרגיהש שקשה לך להיות אמפטי אלי אהת.כועס עלי? אני מקהש בחוויות שלי? אהת מעדדיף שלא אבוא? בשבילי אהת הקשר החוצה והמקום הזה נותן לי עוד ערוץ תקשותר שחשוב לי
אבל עמליה, אני לא חושבת שאודי לא אמפטי אם מותר לי לנחש, אולי אודי מרגיש שאת האמפטיה הזו את מחפשת כדי לקבל חיזוקים להתנהגות שלך, אולי זה מה שאת מנסה להשיג עם 'הפגנת' האוכל, ואולי לכן לא צריכים אותה כדי לא לתת לך דלק להמשיך בדרך שהורסת את עצמך. את מכירה את עצמך הטוב ביותר, רק את תוכלי לעזור לעצמך. תאמיני לי שאת יכולה לקבל המון אמפטיה, הבנה, הערכה, גם בלי לצום - יש לך כל כך הרבה חיובי, את לא זקוקה לזה. ואם רצית 'להעניש' מישהו אפילו בדרך לא מודעת, כבר עשית את זה, עכשיו את יכולה כבר לעלות על דרך המלך לפעמים אלו משחקי אגו עם עצמנו, את כאילו לא יכולה להפסיק מהלך שהתחלת בו, שימי רגל על הברייקס, תעצרי את המהלך רדי מרכבת השדים הזו הרי מי שמפסיד בסוף זו רק את, לא מגיע לך ואולי את מנסה להעניש את עצמך? לא מגיע לך עמליה!
הלוואי ודבריםמהיו מתנהלים כמו שאת.כותבת אותם הלוואי שהייתי מצליחה כי אני מנסה כל שעה הלוואי שרק הייתי עושה מניפולציות כדי לקבל תשומת לב ועוד הרבה הלוואי אבל מה הטעם
לפעמים עושים דברים ולא מודעים למה עושים אותם. אם אין לך בעיה פיזיאולוגית, אז זו בעיה נפשית, ועל פי הכתיבה שלך, את ממש בסדר והמסקנה....
הי עמליה, איני כועס עלייך כלל. החוויות שלך קשות מאוד, אבל זה בסדר מבחינתי. איני יכול להתווכח עם תחושתך שאיני אמפתי כלפייך, שהרי זה מה שאת מרגישה. אבל נראה לי שאת מצפה ממני למשהו שאיני יכול לתת. הדבר הזה נמצא אצלך ולא אצלי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
