אודי וכולם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/02/2015 | 11:52 | מאת: אביב 11

כתבת לי להיות בחמלה לעצמי ? לא יודעת איך . לא מצליחה להבין איך לאהוב את עצמי . איך לקבל את הפגיעה הזו .איך לקבל שזאת אני שנפגעתי .שזה אבא שלי .כשמתחברת רוצה להעלם רוצה להשמיד ולהכאיב לעצמי . מעדיפה לא להתחבר לשם .מי בכלל יכול להבין לעכל זוועות כאלה של הורה לילד מי????

16/02/2015 | 12:44 | מאת: mika

יש דברים שלעולם לא נבין האם את מסוגלת לחבק את הילדה הקטנה שבך? ולומר לה שאת אוהבת אותה? אני חושבת שזה מה שהיא רוצה עכשיו...

16/02/2015 | 17:29 | מאת: בתשבע

מדוע שלא יהיה לך חמלה כלפי עצמך, את הרי הקורבן!!! ואיך יכול לעשות אבא לילדה שלו מעשים נוראים? כי חרה נשאר חרה ולא משנה איזה תפקיד הוא ממלא, ואם היצור הזה שהביא אותך לעולם הוא אדם מושחת אז הוא יהיה בעל משוחת, ומעביד מושחת ועובד מושחת ואבא מושחת, כי זו המהות שלו. אבל למה שתכעסי על עצמך? את גרמת לכך שהוא יהיה אבא שלך? מספרים על אדם גדול שהיה בשואה, ועבר את כל הנוראות שלה, ובתוך הגהנום הוא אמר למישהו, כשאני רואה את הנאצים, אני מעדיף להיות בצד של הקורבן ולא של הרוצח! תזכרי תמיד שאת הקורבן, אז למה שתכאיבי לעצמך עוד, מספיק הכאיבו לך! תחשבי על עצמך כניצולת שואה, שואה פרטית של עצמך, שימי את הרשעות מאחור ותמשיכי קדימה.

16/02/2015 | 19:07 | מאת: אביב 11

מבינה הכל בהגיון ...הכל כל כך מסובך ומורכב במיוחד ברמת הנזקים שלי .

16/02/2015 | 21:58 | מאת: מיכ

הלוואי שהיה לי מה לומר...כלכך דומה ומבאס.....שנה לקח לי לומר...... את המילה הזו בכלל, את אמיצה....

הי אביב, לחמול... עדיין לא מדבר על לאהוב. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית