אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הזמן שוב נושק לסוף שבוע ואני נתקפת אימה ממספר סופי השבוע שאני כאן וזה שעוד בפתח. שוב מחר הטקס.הרגיל אצל.מנהל.המחלקה והצוות אני לא רוצה ללכת. בשביל מה? הרי ידוע לי מראש מה הוא יגיד. בבית.מתנהלת.לה שיגרה של אבא וילדים ואמא חסרה. אני חרדה מהמחשבות על הריק הזה והנזק שנגרם לילדים. לא התכוונתי לא התכוונתי לפגוע.בהם מעולם לא פגעתי באיש ודאי לא בילדי. עדיף היה שכל זה יגמר כי תהליך.זו מילה ארוכה וגם החלמה. ובסוף יקבלו אמא משוגעת פגועה. עדיף היה מוות "הרואי" כמו מחלה קשה או תאונה זה יותר מתקבל על הדעת. חצי תפוז למרות שהחומציות לא טובה. אכלתי חצי תפוז
לקריאה נוספת והעמקה
גאה בך!
הי עמליה, גם דיכאון זו מחלה קשה שיכולה להרוג, אז הרווחת ;-) חצי תפוז זו התחלה טובה, סי (ויטמין C). אודי
חייכת אותי. תודה