עץ שמח

היי כולם, הגיעה העת לעץ השמח. מה יש לי לכתוב? - העלה הראשון שאצור הוא בזכותכם/ן. כשכתבתי את ההודעה האחרונה שלי הרגשתי בעיקר את הכניעה וחוסר האונים שלי. בזכות הדברים שכתבתם הצלחתי לראות גם את הכוח שהיה שם והתחבא לי. זו הייתה חוויה מרגשת. - שני המבחנים השנואים עליי חלפו ראשונים. הם אמריקאים, מה שלא נחמד לעשות לחובבת מילים שכמוני, אבל היתרון הוא שהתוצאות מתקבלות תוך פחות משבוע ואבן נגולה מעל ליבי כשראיתי שהלך לי בהם טוב. :) - אני לומדת לפרגן לעצמי ולשמוח על ציונים טובים. זה קצת מצחיק, אבל ברוב המבחנים שנתקלתי בהם, בתיכון, בפסיכומטרי וכו' היה לי קל בלי הרבה צורך להתאמץ, וההישגים שלי נתפסו בעיני כסתמיים וכל מחמאה עליהם נראתה לי רמאות. עכשיו כשבאמת קשה לי ואני מתאמצת, אני מרגישה ש"הרווחתי ביושר" ציונים טובים. עוד לא החלטתי אם זה שינוי חיובי או מעוות קצת, אבל שיהיה. - תמיד העלים הטובים שנוגעים לטיפול אמביוולנטיים כאלה. אז לא יודעת בדיוק אם שייך או לא. מצד אחד היא עוד רחוקה, לא איתי, לא יודעת מה עובר עליי, מצד שני בפגישה היום פתאום הרגשתי נורא חזק שהיא אוהבת אותי ושאני אוהבת אותה. זה היה גם נעים וגם מתסכל, נוכח התחושה החזקה שהיא לא מצליחה לעזור. מבלבל, אבל בכל זאת נגיד שזה עלה טוב. מוזמנות. מחר סערה (יש!), והעץ יכול לספק מחסה מחמם ונעים לצפות מתוכו ברוח השואגת. נעמה.

נעמה מקסימה! ראשית, תודה לך על הושטת יד שנחוותה אצלי כמשהו פשוט,אמיתי ונוגע..תודה נעמה !! העץ השמח, ההוא עם הכפכפים ההולנדיות,לא כל כך שמח.. עומד בצד, ענפיו שמוטים ,מראהו קודר.. עצוב העץ.. לפתע שומע קול לוחש לאוזנו.. הי..בוא..בוא אלינו.. סתכל..הבט וראה.. המוני עצים פורחים פה.. רואה ? מרחוק נדמה ששלג מכסה פה הכל.. התקרב..אל חשש..הבט..רואה ? הרי זו הפריחה של המוני עצי השקדיה.. וורוד ולבן..לבן וורוד.. שטיח מרהיב.. יש פה מקום... תודה נעמה על עץ שמח שאת מביאה איתך בימי רביעי באופן קבוע.. במבי..

כתבתי לצערי היות וזה מוביל אצלי לאובססיביות... כמו שיש לי לעוד דברים הקשורים לטיפול, אני מניחה שעם הזמן זה ייחלש. אני חושבת שהספה אכן טובה בשבילי. היא אמרה לי שכשהיא ראתה את הספה היא מיד חשבת לעצמה "איזה יופי חנה תוכל לשכב" ואני רק הגבתי בלא רוצה ספה והנה, מהר מאוד אני שמחה עליה (: חיבוק בחזרה..

במבי, נכון סיפרת לאודי שיש את האפשרות לראות הודעות רצות בפורום.. אז לצערי אני מסתכלת שם מדי פעם. אתמול, ראיתי את ההודעה של ה'עץ שמח' וחייכתי לעצמי. אז תודה נעמה(: במיוחד על כך שאת לא מוותרת. איכשהו הטיפול הוא זה שעולה אצלי ראשון- אחרי שראיתי מישהו יוצא ממנה לפניי כעסתי קצת ונעלבתי. נעלבתי כי כביכול היא לא משקיעה מספיק בשבילי לפני שאני באה... מרגישה קצת תינוקת. ובכל זאת, היא ענתה לי שאני יכולה לסמוך עליה ושבשבילה זה זמן שהוא בסדר ושהיא חושבת עליי ודואגת לי. אז כן, אני סומכת עליה ואני שמחה שזה כך. לפעמים יש טעויות כמו אצל כל אחד ובכל מקום, ולאט לאט אני חושבת שאנחנו מתקדמות. בעבודה קשה, אך אני חושבת שאני מרוצה, יש עוד דברים שאולי צריכים להשתפר אבל אני מאמינה שבגדול השינוי הוא לטובה. יש עוד עבודה על הפרק, לא הכי אידיאלי אבל אם יסתדר אלך עליה ואשתדל ללמוד שם (כרגע במשרה חלקית, כמקובל במקצוע שלי)

למה כשאת מסתכלת על ההודעות הרצות בפורום זה לצערך ? את יודעת ? כתבת למעלה על הספה שנעימה עבורך.. חייכתי ושמחתי:) אכן, גם אני מאוד אוהבת לשכב על הספה של אמא צביה, להניח את הראש על הכרית שלה, להתכסות בשמיכת הצמר והוורוד הזה על הלחי/סנטר.. זה כבר כל כך רגיל עבורי ויחד עם זה תמיד נעים ומשרה שקט ושלווה פנימית.. כייף לי לשמוע שגם את חווה חוויה נעימה .. :) ודרך אגב נוסף פה עלה/ענף נוסף לעץ השמח שפתחה נעמה שלנו :) חיבוק-במבי.

חנה, כיף לשמוע שאת מתאקלמת היטב בעבודה. :) ובמבי, אני אוהבת את זה שתמיד את מספרת סיפור קצר על העץ, מאנישה אותו. אני מרגישה שאת מחבקת בעזרתו את הטבע.

הרגשתי לרגע העץ העצוב שעומד בצד לבד... אבל אולי מישהו קורא לי? כמו לעץ ההוא?... ואם כן, אז יש לי מקום?.. ???? נעמה, התגעגעתי לעץ השמח... אז...קודם כל הייתה לי פגישה נוראית (רגע, זה טוב!!:) עם המטפל שלי, הייתי מבולבלת, היה לי כל כך הרבה כאב וקושי להוציא, וישבתי בכיסא כהרגלי שותקת,ובפנים מתפוצצת,ובסוף אמרתי לעצמי "דיי, הגעת כבר. דברי! מה אכפת לך",והתחלתי לדבר ונעצרתי. והוא הרגיש. ואמר לי בקול שלו "אני איתך". ומשהו בי האמין בו לרגע. אני,חסרת אמון שכמותי בעולם, באנשים, בטוב, האמנתי לו, גם אם לרגע,וזה אפשר לי להיפתח ולדבר.. וחזרתי עם תחושה שהוא איתי. וגם משהו קטן.. בעבודה שלי, ישבנו כמה אנשי צוות לדיון, כחלק מישיבה, ופתאום מישהי אמרה "נו, ברור ש...(אחת מהצוות) תסכים איתך, היא ממש אוהבת אותך".. ואני נעצרתי... אוהבת? אותי? אפשר? קשה לי להתקרב ולשחרר..יכול להיות? זה היה טוב לשמוע ולהרגיש גם את זה. אוהו,נעמה,את מצליחה להוציא ממני....:) רחל.

בואי אלינו, יבש אצלנו, ויש אצלנו מקום. נעים שבאת, טוב לראות אותך. ואני ממש גאה בך על הפגישה הזו. גם אני בטיפול במקום דומה של ללכת נגד אינסטינקטים שהצלחתי לזהות שלא טובים לי, למרות שזה מרגיש כמו לקפוץ מצוק. ובעצם, תיארתי חוויה דומה לשלך - לא יודעת כמה אני שלמה עם השיתוף הזה איתה, אבל הרגשתי אפופת אהבה. נעמה.

באמת את משמחת עם ההתמדה שלך והעץ הזה בין כל הבלגאן והכאב שפה :) אז קודם כל ידוע ומורגש שאת חכמה כל כך!!! וזאת מתנה שקיבלת! לא סתם אומרים באנגלית "גיפטד" למחונן :) ...אני רוצה לשתף אותך במחשבה על כך שהרווחת ביושר ציונים, אני מסכימה איתך, יש סיפוק גדול כשעובדים קשה ומרוויחים מאשר להרוויח ללא מאמץ. אשתף שיש לי שני ילדים מחוננים (עם קשב וריכוז אמנם) וזה לא פשוט כמו שחושבים...ומעצבן אותי שהם לא מתאמצים ומקבלים ציונים מעולים.. לעומתם יש לי בן צעיר עם לקות למידה והוא בעל מוטיבציה ומשקיע המון וגם לו יש ציונים טובים, אני מעריכה אותו מאוד על כך ובאמת חושבת שהציונים שלו יותר שווים :) אבל מה זה משנה העיקר שאת מוכשרת מאוד!!!!! מעניין אותי לדעת מה את לומדת.. אולי תואר שני לפילוסופיה? או שזה פוסט דוקטורט למשהו? אולי משהו שקשור גם לאומנות? אם את רוצה אשמח לשמוע מה את לומדת..אני ממש סקרנית......

כיף לילד שלך שאת גאה בהשקעה שלו. זה סוג הגאווה הכי ממלא שיש. :) אני שומרת על פרטיות בארצנו הקטנטונת הזו, אז רק אספר שלומדת קצת מהכל, בערך. ושאני בכלל קטנה, ולומדת לי לתואר ראשון (למרות שמוצא חן בעיניי ללמוד, ובטח יגיע עוד אחד אם יתאפשר). נעמה.