.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבקר שוב התחיל בהליכה יחפה למרות שהדשא היה רטוב זה היה נעים ללכת ללכת ללכת. אני רוהצ לצאת מכאן. חוויית הבידוד היתה קשה אני מרגיהש שבמקום להחלים אני אוספת עוד טראומות במקום הזה. אבל לאן אלך ומי יוכל לעזור לי כשאצא מכאן עדין אין פתרון. רגשות האשם גוברים על נטישת הילדים מעולם לא הלכתי מהם אני רעה אמא רעה וקרה להמ אני לא מצליחה להשתדל יותר למענם?
את אמא שרע לה ומנסה לעזור לעצמה . לא קל להיות במקום שאת נמצאת מקווה שישתפר . שמחה שהלכת והיה לך נעים .
הי עמליה, תני לעצמך את הזמן שצריך. את לא נשמעת כמי שיכולה לדאוג לעצמך כרגע, אז בטח שלא לאחרים. ואם הם צריכים אותך - כדאי שזה יהיה ממקום שאת יכולה לתת. לא ככה. את מרוקנת ולא מכניסה כלום פנימה, אין מה לתת. אודי